דף הבית >> ספריה >> קישורים >> הנחיית קבוצות באמצעים אמנותיים


 
    קישורים בנושא הנחיית קבוצות באמצעים אמנותיים (ובכלל)

 
 


מציאות פנטסטית - הדרכה יצירתית בתרפיה/ פרופ' מולי להד ( פרק ה' המלא: "הדרכה באמצעות מטפורות, סיפורים, סרטים ומחזות" באתר פסיכולוגיה עברית): 

הספר "מציאות פנטסטית – הדרכה יצירתית בתרפיה", פותח בפנינו את הדלת לעולם הקסום של "המציאות הפנטסטית" ומביא אותה למרחב ההדרכה, לפיתוח דרכים חדשות, מגרות ומפתיעות כדי לחלץ את הטיפול התקוע תוך התמקדות במיומנויות האישיות והמקצועיות של המטפל. "המציאות הפנטסטית" היא הקשר בין היכולת האינסופית של הדמיון היצירתי לברוא תמונת עולם רצויה או נדרשת לבין הפעילות לפתרון בעיות במציאות במרחב המשותף של הטיפול או של ההדרכה. ספר זה מציג דרכים רבות ומגונות בהן המדריך מציע למודרך, ובעקבותיו המטפל מציע למטופל, להרשות לדמיון לפרוץ לתוך חיי המציאות, להיות לרגע המציאות עצמה. 


הייחוד של עבודה קבוצתית באומנות / דפנה מרקמן

"מאמר זה דן ביחוד של ההבעה האומנותית הקבוצתית. עבודה קבוצתית באומנות מבטא באופן מוחשי תהליכים בין אישיים שהם מופשטים באופיים. התוצר האומנותי של התהליך הקבוצתי מאפשר התבוננות רפלקטיבית בתוצר ואת שיחזור התהליך. מצב זה מאפשר מודעות חדשה שיכולה להניע שינוי.השינוי יקבל ביטוי בעבודה קבוצתית באומנות בהמשך.המאמר התפרסם לראשונה ..."


גיליון מיוחד של כתב העת לריפוי בעיסוק "קבוצות בריפוי בעיסוק"


אלמנטים וטכניקות בהנחיית קבוצות בשילוב אומנויות על פי התפיסה המסורתית / מילי שטוקפיש


במאמר הזה אני מביאה בחלקו הראשון סקירה על האלמנטים המרכזיים מהתפיסה האנאליטית- המסורתית להנחיית קבוצות בשילוב אומנויות. בחלקו השני אפרט מספר טכניקות לעבודה עם קבוצות על פי גישה זו.לצורך כך אני מביאה מדבריהם של חמישה חוקרים –הוגים בתחום:  גרי מקנלי,  ג'ימס דניי, מלה ביטנסקי, ארווין יאלום, ורוג'ר וולף, ומספר דוגמאות מעבודה עם קבוצות בישראל שלצידם פרשנות חוקרת קצרה על ההבטים העולים מתוכן.
בחלק הראשון של המאמר אתייחס לשלושה נושאים מרכזיים בהנחיית קבוצות בשילוב אומנויות על פי הסדר הבא:
1. הגישה הפנומנולוגית בהתייחסותה לעבודה בשילוב אומנויות בקבוצה
2. תהליכים קבוצתיים ביחס לתהליכים מובנים ובלתי מובנים
3. הבנות בהתייחס  לכוחות התרפואיטים וביחס לגילוי וגילום מתוך התוצר ההבעתי


מודל להנחיית דיון רגשי בקבוצות לימוד/ חלי ברק-שטיין


המאמר מיועד למורים, ליועצות המנחות מורים, לפסיכולוגים חינוכיים, למדריכי החינוך הלא פורמלי.  לכל מי שמנחה דיונים רגשיים בקבוצות חינוכיות. רוב הדוגמאות שלי יתייחסו לכתות וחדרי מורים, אך ניתן ליישם את העקרונות שיוצגו במאמר  גם לקבוצות דומות (למשל, קבוצות חברתיות, קבוצות של החינוך הלא פורמלי) מהו הדיון הרגשי, ומתי הוא מתנהל בכתה? *מדובר בדיונים רגשיים במסגרת שיעורי חברה כשעולים נושאים חברתיים ואישיים שונים *מדובר בדיונים רגשיים הקורים באופן פחות מתוכנן, כשהתלמידים מעלים טענות וקשיים, כשקורה ארוע חיצוני הדורש התיחסות (אסון כלשהו, או להבדיל שמחה) *מדובר בפעילויות יעוציות שונות הבאות לעבד תכנים רגשיים דרך הדיון הרגשי בכתה.


עבודה עם התנגדויות בקבוצה/ חלי ברק שטיין (בתוך האתר "שפ"ינט")


כל מנחה העובד בקבוצות יודע שיש בהן התנגדויות. יודע שהן חלק הכרחי מהתהליך אך חושש מהן, ומעדיף שלא יהיו. אצלו לפחות.  התנגדויות אינן נעימות, הן יכולות לפגוע ולהרוס, ומעוררות במנחה תחושות קשות של חרדה, כעס, בושה, וסכנה אמיתית שלא יוכל לעשות את עבודתו עם הקבוצה בצורה המקצועית אותה תכנן. עם זאת מקצועיות המנחה נמדדת פעמים רבות דווקא ביכולתו להתמודד מול התנגדויות. כפי שאמר אפיקורס.'ככל שהקושי גדול יותר, כך התהילה רבה יותר' . כך הייתי ממליצה לראות בעבודה עם התנגדויות אתגר שעמידה בו מביאה תועלת לקבוצה וסיפוק רב למנחה. מהן 'התנגדויות בקבוצה'? התנגדויות הן תופעה טבעית ובלתי נמנעת אצל בני אדם וקבוצות. הן מעוררות חשש, נחוות כהרסניות וכמסוכנות לקיום הקבוצה ולמנחה. עם זאת הנחת היסוד בהרצאה  היא שהתנגדויות הן הזדמנות לצמיחה וגדילה בקבוצה. דוקא באמצעות התמודדות עם תחושות קשות בקבוצה, ניתן להגיע בה לתקשורת אמיתית וזורמת. הקבוצה מרגישה בטחון ולכידות כשהמנחה לא מתפרק מול ההתנגדויות, אלא יודע לעבוד איתן- מבין אותן, מחזיר אותן לקבוצה כדי שתבין אותן, ומקשר אותן לתכנים של הקבוצה ולחיים האישיים של המשתתפים. כך ההתנגדות הופכת להיות חומר עבודה רלוונטי ומשמעותי, וההרסנות שלה פוחתת.

טיפול קבוצתי - תיאוריה ומעשה/ ארווין יאלום עם מולין לשץ'


צילומים ותצלומים (פוטו-תרפיה) בעבודה קבוצתית / ד"ר צביקה תורן


הקבוצה מהווה מיקרוקוסמוס חברתי בו האדם יכול להכיר את עצמו, את מחשבותיו ונטיותיו במצב חברתי, להתנסות בהתנהגויות חדשות ולבדוק את הרגשתו ואת תגובות האחרים להתנהגות החדשה. הקבוצה מעוררת רגשות חזקים ומגוונים ומעודדת את ביטויים בגבולות הנורמות הקבוצתיות. המשתתפים יכולים לתת משוב זה לזה, לפקח ולתגמל התנהגויות מסוימות... 


יצר ויצירה: שתי תשוקות של אישה אחת - השילוב של טיפול באמנות ואנליזה קבוצתית / טל שורץ (עבודת דוקטורט)


האמנות הפלסטית והקשריה לעולם הטיפול, העסיקו כותבים ותיאורטיקנים רבים במשך השנים (McNiff, 1992; Winner, 1982). רבים ניסו להבין את התהליכים העוברים על היוצר בזמן עבודתו ולמצוא את הקשר לדרכיה המטיבות והתרפויטיות של האמנות והשפעתה על היוצר. מספר אספקטים מתייחסים לתהליך הטיפולי אשר עובר האדם בזמן היצירה ועשויים לתרום בהמשך להבנת הבסיס להשערות המחקר הנוכחי: 1. היוצר, באמצעות היצירה, מעביר את חוויותיו באופן סובלימטיבי (Kramer, 1958, 1987; סטור, 1983). 2. יצירת קשר בין עולם פנימי לחיצוני - יצירת האמנות מייצגת סינתזה חדשה בין עולמו הסובייקטיבי הפנימי של היוצר לבין המציאות החדשה (Jung, 1963).י3. יצירת האמנות מקשרת בין המודע ללא-מודע (Naumburg, 1966). י4. תהליך היצירה מהווה אמצעי לגילוי עצמי; התהליך היצירתי קיים במשחק ,Winnicott)  .1971) 1. יצירת ארגון פנימי מחודש - ארגון חדש של העצמי (Kohut, 1978).

מעבר למילים – "קלפי סיפור מטפוריים" (קס"מ) ככלי טיפולי/ ד"ר עפרה אילון וביבי סיסו-אילון (באתר "מעגל מנחים")


קלפים טיפוליים המכונים "קלפי סיפור מטפוריים" (קס"מ) הצטרפו לאחרונה לארגז הכלים של תרפיסטים, מטפלים משפחתיים, מאמנים אישיים, מדריכים ומנחי קבוצות. לדוגמה נביא משחק בקלפים טיפוליים, המיטיב לשחרר את הביטוי החסום בנושאים רגישים וכואבים. ערכת הקלפים הנקראת "הו!" - 'המילה והתמונה', מורכבת מקלפי תמונות ומקלפי מילים, המאפשרים צירופים רבים לאין ספור. הצירוף האקראי או המכוון בין תמונה למילה יוצר גשר בין הרגש והביטוי המילולי (גשר בין התפקוד התמונתי של ההמיספרה הימנית של המוח לבין התפקוד המילולי של ההמיספרה השמאלית). הצירוף של המילה והתמונה משמש כגירוי להשלכה של תכנים פנימיים וליצירת סיפורים דמיוניים.


טבעה של קבוצה : מושגי יסוד בהנחיית קבוצות / בעריכת אורית שרת פורטר ובת-חן שפירא


כמנחות וכמלמדות הנחיית קבוצות הכנו להשתלמות מורים את החוברת של מושגי יסוד "טבעה של קבוצה. בהמשך הדרך מצאנו שהחוברת יכולה להיות לעזר הן למשתתף בקבוצה והן למנחה קבוצה.מקבץ זה של מונחי יסוד בתהליכים קבוצתיים והנחייתם, מטרתו לתת בידי האמונים, במסגרת תפקידים כאלה ואחרים, על הובלת קבוצה, רקע כללי וכלים בסיסיים על תהליכים בקבוצה.


הנחיית תוכן-תהליך-משימה בקבוצות למידה וצוותי עבודה עבודה קבוצתית בשילוב אומנויות עם הגיל השלישי / שלי השחר ומוניקה פרידמן (עמ' 12-13)


מאמר זה מציג מודל של עבודה קבוצתית בשילוב אומנויות עם בני הגיל השלישי בדיור המוגן, ה"בית ברמת השרון". הוא בא להדגיש את יעילותה ואת תרומתה של מסגרת קבוצתית המשלבת אומנויות. שילוב זה מציע למשתתפים דרך יצירתית וגמישה להתבוננות על החיים, הכרה בערך עצמם וביכולותיהם והתחברות לצרכים ולחלומות. כל זאת במטרה להפיק את מירב ההנאה מהחיים, תוך תחושה של התחדשות ותקווה לצמיחה אישית. השימוש בתנועה, במוסיקה ובאומנות פלסטית, מעצים את ...


הנחיית קבוצות בטכניקת הציור האינטואיטיבי / ד"ר פינקי פיינשטיין (עמ' 15)


הציור האינטואיטיבי, כפי שמבוצע אצלנו (במרכז לציור אינטואיטיבי) הוא נגזרת של התורה הפסיכוקראטיבית שפיתחתי בשנים האחרונות. אפתח את מאמרי על שני המושגים האלה, ומתוך זאת ארחיב ואעמיק לגבי הגישה והדרך להנחות קבוצה של אנשים העוסקים בהתפתחות אישית דרך מסע לגילוי הכוחות היצירתיים שלהם.


המרתף: קבוצות עם נוער בסיכון באמצעות תיאטרון / חגי אהרוני


בלב המושבה הגרמנית בירושלים, בחלל המרתף של בית טמפלרי קסום, נוסד בשנת 2006 בית ספר למשחק ותיאטרון פעיל ששחקניו הם בני נוער בסיכון. התיאטרון הציב לעצמו שתי מטרות:האחת- להשתמש באמנות המשחק ככלי להעצמה אישית של החברים בו.השנייה-ליצור בית ספר למשחק ותיאטרון איכותי הנענה לערכים אמנותיים ומקצועיים גבוהים ביותר.


עבודה קבוצתית רגשית עם נערות בבית הספר/ שרון אדלר (בתוך האתר "מעגל מנחים")


גיל ההתבגרות הינה תקופה משמעותית המציינת משך זמן מעבר הילד לבגרות, עצמאות ואחריות. בחברה הישראלית גיל ההתבגרות נתפש כתהליך שיטת ה"פרוזדור" ונמשך מספר שנים: מגיל ה"עשרה" המתחיל בגיל11-10 טרום התבגרות, ועד גיל 18-20 בשלב זה , האדם הצעיר הופך לבוגר. כיום ,עדים אנו להימשכותו הארוכה יותר של גיל ההתבגרות, במיוחד בחברה המערבית ,בה תהליך ההתבגרות נמשך כ 20- שנה. לתקופה זו נוטה העולם המערבי כיום לאמץ את התיאוריה של אריקסון: ע"פ אריקסון גיל ההתבגרות הוא גיל בו הנער או הנערה רוכשים זהות עצמית. זהות זו תבוא לידי ביטוי בשלושה תחומים עיקריים: זהות מינית ,תעסוקתית ופילוסופית.


הדרך אל המנהיגות (או - איך מצליח אלמוני לעבור את כל המשוכות ולהגיע לפסגת המנהיגות) / פנחס נוי


הקדמה: התענינותי בתופעת היצירתיות הביאה אותי פעמים חוזרות לעיון בהיבטים השונים של תופעת המנהיגות ואישיותו של המנהיג. טענתי, כזכור, שאחת התכונות המאפיינות את האדם היצירתי היא היכולת "למכור" את מוצריו לציבור כלשהו. זאת אומרת שעל מנת להגדיר אדם כיצירתי אין זה מספיק שיהיה מחונן בכושר ליצור מוצר כלשהו שהוא חדש ומקורי, אלא שמוצר זה גם יענה לאחד הצרכים של הקהל העוסק, אם כמבצע ואם כצרכן נהנה או מתעניין, בתחום אותה אמנות, מדע או ההגות שהם בתחום יצירתו של היוצר. ראיתי צורך לכלול את "כושר השיווק" בין תכונות היסוד של היצירתיות, מאחר ואיני סבור שניתן להסביר את מידת הענותו של הקהל ליצירה חדשה רק כמקרה, או כפי שהרבה אמנים "מודרניים" שאינם מצליחים לפרוץ היו רוצים להסביר זאת – כעדות לשמרנותו או טפשותו של הקהל המתקשה לקבל יצירה חדשה. לדעתי אין להאשים אף פעם את קהל הצרכנים בכך שאינו מוכן "לקבל" את המוצר החדש, אלא תמיד רק את היוצר שלא השכיל להציע לקהל היעד שלו את המוצר לו הוא זקוק. לכן על היוצר להיות מחונן גם במידת הרגישות המתאימה לחוש מה הם צרכי קהל היעד שלו, ואם אין לו את "האנטנות" האלו, לא הייתי מגדיר אותו כ"יצירתי", אפילו אם חיבר יצירה אמנותית מקורית, גילה משהו חדש בתחום אחד המדעים, או פיתח רעיון מקורי כלשהו. איני רואה טעם להגדיר כ"יצירתי" מוצר חדש שאיש אינו זקוק לו, לא כיום ולא בתקופה עתידית כלשהי.


סדנאות פסיכודרמה בארגונים ועסקים / חדוה נוביץ'


סדנאות הן כלי נוסף לפיתוח מנהלים ועובדים ועוסקות בנושאים שונים ומגוונים. (מכירה, דילמות ניהוליות, תקשורת, שיתוף פעולה, משא ומתן, תרבות ארגונית ועוד). היתרונות בסדנאות למידה הוא ביכולת להשתתף עם מנהלים נוספים בחווית הניהול, לאפשר סיעור מוחות והפריה הדדית ובשונה מהלמידה האישית למול יועץ מתאפשר מפגש עם מנהלים נוספים המתמודדים באותן סוגיות ניהוליות והינם בעלי עמדות שונות וזוויות הסתכלות מגוונות.


השימוש בפסיכודרמה בקבוצות משפחות/ אילנה רזי בן מאיר (מתוך אתר "מעגל המנחים")


הפסיכודרמה ידועה היום כאחת השיטות המאפשרות עבודה טיפולית מעמיקה עם קבוצות שונות, באופן, המאפשר לפרטים שבתוכה חווית קיום כוללת של האישי והבין אישי, תוך מעורבות של כל הממדים השותפים בחווית הקיום: הפיסי, החושי, הרגשי, והשכלי, התקשורת המילולית והלא מילולית. לב ליבו של המפגש הפסיכודרמטי הינו הצגה/ ספונטנית, הנוצרת בכל מפגש ומפגש תוך שימוש בטכניקות פסיכודרמטיות מרכזיות ומועילות ביותר: חילוף תפקידים, כפיל, מראה, כסא ריק, ונוספות (ארצי 1991). הצגת הבעיה, שיחזור סיטואציות קונפליקטואליות, טראומטיות וכד' במקום רק דיבור עליהם, העבודה עם אגו מסיעים (שם) מהקבוצה, מובילה פעמים רבות לחווית קתרזיס, תחושות שחרור וניקוי, חיבור עם כוחות ולאחר מכן בחינת אלטרנטיבות, וחוויות מתקנות.

 
לייבסיטי - בניית אתרים