דף הבית >> ספריה >> קישורים >> פוטותרפיה, וידאו-תרפיה וצילום


 
    קישורים בנושא פוטותרפיה, קולנוע ווידאו-תרפיה
 
 


הקולנוע מטפל בנו - יחסי מטפל מטופל בסרטים/ רות נצר (שני פרקים ראשונים לקריאה מלאה באתר "פסיכולוגיה עברית)

ספרה של רות נצר בוחן את ההיבטים הבסיסיים והארכיטיפיים אשר מרכיבים יחסי מטפל-מטופל מתוך נקודת המבט של הסימבוליקה היונגיאנית, בהקשר מיתי. יחסי העברה והעברת נגד נבחנים בהיבטים החיוביים, לצד סכנות הטמונות בהם, בכוח המרפא והגאולה שבהם, לצד כוח ההרס והניצול. מערכת יחסים ייחודית זו, אשר הנה היררכית והדדית כאחת, כוללת את פצעיהם וצלליהם של המטפל והמטופל, והיא מאפשרת תהליכי שינוי בשירות האינדיווידואציה – כל אלה נבחנים בייצוגם בקולנוע.
הקולנוע, כבר מראשיתו, "אוהב" את השיגעון; הוא נוטה לתאר מערכות יחסים קיצוניות, לשבור את גבולות הטיפול המקובלים ואף לתאר לעתים את המטפל כבעייתי, לעתים כבעייתי ביותר וחולה. כנגד זאת הקולנוע מבטא את הפנטזיה לקשר אינטימי בין מטפל-מטופל, קשר עמוק וקרוב, כמו יחסי אהבה מלאים, שאינו אפשרי במסגרת הטיפול הנפשי. במובן הזה, הקולנוע שעוסק ביחסי מטפל-מטופל הוא כמו חלום קולקטיבי של יוצרי הסרט, הצופים, והמטפלים.



"לחבר את הכנפיים" - קבוצות תרפיה באמצעות צפייה בסרטים, להורים ולדיהם המתבגרים, השוהים בפנימייה אוסנת רפאלי–סתיו וליעד שוחט

במאמר זה נתאר מודל עבודה של קבוצות תרפיה באמצעות צפייה בסרטי קולנוע, עם הורים וילדיהם המתבגרים, המתגוררים בפנימיית "עלומים" בכפר סבא. נראה כיצד שילוב ייחודי זה: צפייה בסרטים בטיפול קבוצתי, תרם לשיפור הקשר בין ההורים למתבגרים. המתבגרים, שוהים בפנימייה בשל קשיים בתפקוד הוריהם. נקודת המוצא של הפנימייה היא, שעל ההורים להישאר שותפים מלאים לטיפול בילדיהם, הדבר מסייע הן להשתלבות הילד ולהתפתחותו האישית, והן לשיפור התפקודים ההוריים של הגרעין המשפחתי. לשימוש בסרטים כאמצעי לתרפיה יש היסטוריה ארוכה. עם זאת יישום השיטה באוכלוסיה זו, בה הקשר בין ההורים לילדים פגוע וחסר, ייחודי. הסרטים, המהווים גירוי חזותי, קוגניטיבי ורגשי, לצד העבודה הקבוצתית הדינאמית, מאפשרים חוויה חיובית משותפת



עיר מקלט – לקחת את המצלמה לידיים / יהלי עמית


פרוייקט צילום לילדי פליטים של קבוצת אקטיוויז'ן. האנשים הרבים שגדשו את הפארק ביום שמש חורפי העיפו מבטים מתעניינים לעבר קבוצת בני הנוער שהחלה לבנות במרץ סטודיו צילום מאולתר באמצע הדשא, ליד מקלט שמשמש אכסניה זמנית לפליטים שהגיעו זה מכבר לתל-אביב לאחר שחרורם מכלא קציעות.


חיה בסרט - הקולנוע בשירות הפסיכותרפיה/ אסתי זיסמן

סקירת הרצאתה של רות נצר, "עשייה קולנוענית בשירות תהליכים טיפוליים", עם צאת ספרה "הקולנוע מטפל בנו – יחסי מטפל-מטופל בסרטים", במסגרת סדרת "מפגשים בין הסרטים" של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה.
צעדתי אל בית אריאלה להרצאתה של רות נצר "עשייה קולנוענית בשירות תהליכים טיפוליים" ונזכרתי בסרט "שושנת קהיר הסגולה" (וודי אלן, 1985). זהו הסרט אליו נמלטתי מכאבי הלב שלי באותה העת, ופגשתי בו את גיבורת הסרט הנמלטת מחייה הקשים אל בית הקולנוע המקומי. לה וגם לי, הבריחה אל הקולנוע, אל העולם הפנטסטי ואל ההומור שימשו תחליף (זמני אולי) לטיפול.
רות נצר עסקה בהרצאתה במערכת היחסים בין המטופל למטפל, כפי שזו מוצגת בקולנוע, ובהעברה והעברה הנגדית שבבסיס הטיפול. לדיאדה המעניינת הוסיפה רות נצר את הצופים ה"מטפלים" בגיבורי הסרט, המכילים ומרגישים אותם וחווים עמם את חייהם. רות ציינה שהקולנוע עצמו יכול לשמש כלי לטיפול, למשל עבור כל אותם האנשים שמצליחים לבכות רק בסרט.
בהרצאה שולבו מיתוסים וארכיטיפים מהמיתולוגיה היוונית, כמיטב המסורת היונגיאנית, ונמצאו מקבילותיהם בעולם הקולנועי.


נוער יוצר סרטים – פרוייקט קולנוער / שרונה אסלמן

"פרוייקט "קולנוער" נוסד בעמותת לה"ב (לקידום הערכים בחברה), העוסקת בהפקת סרטים עם בני נוער ותלמידים. העמותה פיתחה שיטת עבודה מקורית המשלבת תהליכי חוויה, למידה ויצירה, ובמהלכה מפיקים בני הנוער סרט קצר ומקורי באיכות שידור. במסגרת הפרויקט מתנסים בני הנוער בחוויית כתיבת התסריט, הבימוי, המשחק ותפקידי הפקה שונים וזוכים לתמיכתם של אנשי צוות ..."


רשימת סרטים מתוך אתר פסג"ה- המרכז לפיתוח סגלי הוראה להקרנה ודיון עם תלמידים


רשימת סרטים הכוללת את התכנים הרגשיים בניתנים לעיבוד בעקבות הצפייה. 


אלבום התמונות האישי ככלי לריפוי הנפש/ טל לוי 
  

כשהיתה נערה ברחובות של שנות ה-70, ענת חתוכה (לימים ד"ר ענת בוצר) הלכה לצלם השכונתי כדי להצטלם לתעודת הזהות הראשונה שלה. היא מעולם לא חשבה שהיא יפה, אבל הצלם העיר לה שהיא דומה לשחקנית סופיה לורן. באותו יום השיגה תמונה של סופיה לורן, והיתה מתבוננת בה ארוכות: "אם הצלם אמר שאני דומה לה, אז אולי בכל זאת יש בי משהו", חשבה. "אז המוח שלי כל הזמן רץ: סופיה לורן - ענת חתוכה", נזכרה בוצר השבוע, "והצלחתי להתחיל לאהוב בי כמה חלקים".


רשימת סרטים מטעם "אשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל" עבור אנשי מקצוע העובדים עם קשישים ועבור הציבור הרחב


בקטלוג מידע על סרטים של "אשל תקשורת – המרכז האור קולי" בנושאי הזיקנה. הסרטים המיועדים הן לאנשי מקצוע - ככלי עזר להעשרת ההדרכה ושיפור איכות העבודה עם קשישים - והן לציבור הרחב ניתנים להשאלה או לרכישה. מאגר הסרטים מאפשר איתור לפי קטיגוריות שונות (אחת או אחדות בעת ובעונה אחת) כגון: שם הסרט, נושא, תחום, סוגה (ז'אנר) וכדומה. המידע המקיף המתקבל כולל בין היתר את: שם הסרט, תקציר, הנושאים בהם הסרט עוסק, הסוגה, ומפרט טכני עשיר: משך הסרט, שפה, צבע, שנת הפקה וכדומה. בחלק מהסרטים ניתן לצפות בתמונה מתוך הסרט ו/או וידיאו-קליפ. כל שנה מופקים 6-8 סרטים חדשים והמאגר מתעדכן בהתאם. ניתן להשיג גם "קטלוג סרטים" שיצא לאור ע"י "אשל, ההוצאה לאור".


טיפול בווידיאו: הצצה לנפשם של קבוצת מתבגרים/ ענבל רווה

גיל ההתבגרות נחשב לגיל סוער שבו המתבגרים מתמרדים נגד סמכות המבוגרים, וסמכות ההורים בפרט. זהו גיל שבו המתבגרים מנסים לרכוש את עצמאותם ולהשתחרר מהתלות בהוריהם, שבו קבוצת השווים הופכת להיות קבוצת ההתייחסות החשובה ביותר ובו נוצר פער בין ההתפתחות הפיזית וההתפתחות הנפשית (פרידמן, 2011).
לדעת אריקסון (מתוך פרידמן, 2011), גיל ההתבגרות הוא השלב שבו חייב היחיד לגבש לעצמו זהות אישית. המשימה המרכזית היא היפרדות והתרחקות מן ההורים במטרה להתפתח כאדם בזכות עצמו, השגת אוטונומיה נתפשת כשלב הכרחי בדרך לבגרות. יחד עם זאת, היפרדות זו היא באופן בלתי נמנע קונפליקטואלית ומורכבת בעבור המתבגר והסובבים אותו.
רוב אנשי המקצוע מתחום הטיפול יסכימו כי היכולת להביא מתבגר לחדר הטיפול היא משימה לא קלה. בהתאם לשלב ההתפתחותי התקין, גובר הצורך של המתבגר בתחושת עצמאות והוא עשוי לחשוב שרק הוא עצמו יודע מה טוב עבורו (לעתים בניגוד לדעת הוריו) ומוצא עצמו שקוע בקבלתו לקבוצת השווים.
הימצאותו של מתבגר בחדר הטיפול עם דמות מבוגרת, המשמשת אובייקט המייצג את חוסר הנפרדות, יכולה לגרום לתחושת חודרנות ואי נוחות, וכתוצאה מכך גם להתנגדות חזקה לטיפול פרטני.


תמונות שמנסות לגעת / לא ידוע


א' (19) לוקה בפיגור בינוני ומתגורר עם הוריו בבית שמש. העובדה שהוא אינו יוצר קשר עין עם הסובב באה לידי ביטוי גם בצילומים. לא תמיד הוא מסתכל בעדשת המצלמה לפני שהוא לוחץ על הכפתור, הוא אינו בודק מה היא קולטת, ובעיקר – מתעלם מהיחס בין האובייקט המצולם לסביבתו. א' הוא אפילפטי ועבורו העולם נע כל הזמן מלמטה למעלה ובחזרה. התוצאה : בצילומיו יש תנועה מתמדת בצילומיו, מה שיוצר סוג של חוסר פרופורציה ומכאן את ייחודם.


סדנת וידאו-תרפיה / רוב המרשלג


שנה לאחר המלחמה, שמונה משפחות מהצפון מנסות להתגבר על הטראומה באמצעות סדנת וידאו-תרפיה. כל משפחה קיבלה מצלמה ואיתה היא מתעדת את הפחדים והתקוות. פעם בשבוע נפגשות המשפחות לנתח את הצילומים


קודאק מומנט - בריאות NRG /  ד"ר ענת בוצר


"פוטותרפיה היא זרם עכשווי שהתפתח בתחום הטיפולי הפסיכותרפי, העושה שימוש באיכויות צילום הסטילס והווידיאו. השילוב בין צילום ובריאות הנפש החל להתפתח כבר בשנת 1848, פחות מעשר שנים לאחר המצאת הצילום. ד"ר דיאמונד הבריטי היה הראשון שהחל לצלם פציינטיות ממחלקת הנשים של ביה"ח לחולי נפש ב- SURRY . הוא השתמש בצילום לשם דיאגנוזה של המחלה..."


"התבוננות אינטימית" - העצמת מתבגרים בסיכון באמצעות צילום דיגיטלי /  ענבר סהר


"התבוננות אינטימית" הוא שמה של תערוכת צילום דיגיטלית המסכמת עבודה בת חמישה חודשים של קבוצת נוער מנותק מראשון לציון. הסדנה נערכה במסגרת מיומנות מקצועית שהופעלה ביחידה לקידום נוער בראשון לציון. המאמר מציג את הערכים הטיפוליים-חינוכיים שמזמנת העבודה הקבוצתית עם נוער מנותק באמצעות צילום דיגיטלי. רקע תיאורטי: גיל ההתבגרות ו"זהות האני" ..."


סדנת צילום  לטיפול בנוער ערבי מנותק / אגבארייה מוחמד ורג'דה  נאבלסי 


"היחידה לקידום נוער ברמלה מנסה להתאים את אופי הפעילויות החברתיות והחינוכיות שבמסגרתה לאוכלוסייה המעורבת והמגוונת בעיר. רוב הפרויקטים המבוצעים ביחידה לנערים מכל המגזרים: עולים – רוסים ואתיופים, ותיקים וערבים. עם זאת מתקיימים ביחידה פרויקטים ממוקדים המותאמים למגזרים ספציפיים. מאמר זה מציג מהלך פעילות של סדנת צילום טיפולית לנוער ערבי מנותק ..."


"נכון לא נורא?!"- על הסרט "כנפיים שבורות" ומפגש שהתקיים בעקבותיו / רונית שלו 


על מפגש "הארת שוליים" (סדרת מפגשים לשיחה על קולנוע ב"סינימה פריפריה" בזיכרון-יעקב), שבו הוקרן הסרט "כנפיים שבורות" בליווי שיחה עם גב' נאוה רבינוביץ-זנד. "נכון לא נורא? כל החיים המחורבנים האלה, נכון לא נורא? וגם על אבא, נכון לא נורא?", שואלת מאיה את אחיה בסיום הסרט "כנפיים שבורות" (ניר ברגמן, 2002). "נכון, לא נורא. ממש לא נורא", הוא עונה. בסוף החופש הגדול מתמודדת משפחת אולמן עם החזרה לבית הספר, לשגרה. תשעה חודשים קודם לכן מת דוִד אולמן, אבי המשפחה, מעקיצת דבורה. בתו מאיה הייתה רחוקה, וכשחזרה הוא כבר היה מת. המשפחה נזרקה באחת לטלטלה, וכל אחת מהנפשות הסובלות בה מנסה לאורך הסרט לחזור לחיים בדרכה - לחזור לבית הספר, לעבודה במשמרות, לגן - לצד תחושות הכאב, הגעגועים ותחושת הבדידות והאשמה.


גלוי ונסתר בהדרכה באמצעות וידאו במעונות יום / ליהי גת (הרצאה בכנס "הוידאו ושימושיו המחקריים והיישומיים בגיל הרך – הערכה ואבחון, הכשרה והתערבות"  שהתקיים באונ' העברית ב-5.3.2006)


ההרצאה תציג מודל של הדרכה באמצעות וידאו, שפיתחנו באוניברסיטה העברית בתכנית שוורץ. כיום אנחנו מכשירים בשדה שלושה ארגונים לעבוד עם המודל הזה: ויצו, נעמת, החברה למתנסים.בחרתי להדגיש היבט מסוים שקראתי לו – "הגלוי והנסתר בהדרכה בוידאו". אני ארצה לשאול - "מה רואים ומה לא רואים במעונות יום", "על מה מדברים ועל מה לא מדברים במעונות יום", מה גלוי ומה נסתר, ואיך הדרכה באמצעות וידאו יכולה להעלות לניראות נושאים רגישים וקריטיים שקשורים למערכות יחסים במעון ולאיכות הטיפול בילדים. אני ארצה לטעון שדווקא בימים אלו, כשהתקשורת מעוררת תשומת לב לסוגיות כמו חשד להתעללות במעונות, או נשיכות של ילדים במעונות, וכל פעם ארגון אחר מוצא עצמו מתגונן מול האשמות: איך לא ראיתם? מה כן ראיתם ומה לא ראיתם? - השאלה של מה רואים, על מה מדברים ובמיוחד: איך לומדים להסתכל ביחד על הקשיים היומיומיים במעונות - הופכת קריטית.


לא לחינם מנהמת פה הרוח ביבבה / ורד לי


מהקולוניאליזם של שנות השלושים לעוולות של 2009: התערוכה "ניצודים", המציינת שבעים שנה ל"בארץ לובנגולו מלך זולו", של נחום גוטמן, עוסקת בדמותו של האדם השחור כייצוג של פליט ומציגה גם סרטי תעודה שיצרו נערים פליטים מסודאן בתל-אביב של היום.


משמעת מהסרטים / ארנת טורין


מדוע בקולנוע האמריקני והאירופי מורים הם גיבורים המצליחים להשליט משמעת בכיתותיהם ולעורר בהן חדוות למידה, ואילו בקולנוע הישראלי המורים מגוחכים ולא יעילים? כיצד משפיע ייצוג המורים בקולנוע הישראלי על המורים במציאות. כאשר מר מתייה (ז'ראר ז'ום), המורה בסרט "הנערים שרים" (צרפת, 2004), עושה את דרכו לראשונה אל כיתת תלמידיו, המצלמה מגלה לנו את פניו הדאובות. מבעד לדלת הזכוכית של הכיתה נחשף לעיניו ערב רב של תלמידים צווחים, מתרוצצים ומשליכים חפצים. מתייה אוזר עוז, נכנס לכיתה, והרע מכול מתרחש: לאחר דומייה קצרה, הבלגן חוזר, למרות, אולי בגלל, נוכחותו. לא נורא: חולפות 25 דקות והכיתה ה"מופרעת" הופכת למקהלה נהדרת, וכל נער מוצא משמעות לחייו. אין מטפורה טובה יותר להרמוניה ממקהלה.


ללמוד איך להפוך את הכאב לכוח / ורד לי


תוכנית ייחודית משקמת נערות במצוקה ומכשירה אותן לסייע לנערות אחרות. "יש להן ניסיון חיים עשיר, שחסר לאנשי טיפול רבים", מסבירה מנהלת התוכנית. תערוכת צילום של משתתפות התוכנית מוצגת בימים אלו בגלריה בתל אביב. פעוט אתיופי נחשף לעיני המתבונן, כשהוא שוכב קפוא מכעס ומחפש מחסה תחת השולחן; גרפיטי על גבי מושבי האוטובוס; ילדים מצמידים אקדחי צעצוע זה לראשו של זה; נער אתיופי מניף אגרוף בזעם; נערים משוטטים באום אל פחם - אלו הם חלק מהצילומים המוצגים בימים אלו בתערוכה "הנערה על העדשה", שבה צילומים של עשר נערות המשתתפות בתוכנית "מנטורינג", שבה מסייעות נערות במצוקה שהשתקמו לנערות בסיכון.

 

לייבסיטי - בניית אתרים