דף הבית >> ספריה >> קישורים >> ביבליותרפיה


 
    קישורים בנושא ביבליותרפיה
 

 
 

יומני היקר: קתרזיס ונרטיבים של לבדיות ביומני מתבגרות/ ד"ר בירי רוטנברג-רוזלר, פרופ' שפרה שיינמן ,פרופ' עמנואל ברמן

מטרת המחקר שלפנינו היא להאיר את החוויה הסובייקטיבית ואת כוחה המרפא של הכתיבה היומנית בגיל ההתבגרות. במרכז המחקר יומניהן של שלוש נערות, לירון, יפעת ורותם, כיום נשים בגילים 27-25. מפאת קוצר היריעה, נציג כאן שני יומנים מתוך השלושה: היומן של לירון והיומן של רותם. עם זאת, בסיכום יובאו מסקנות שעלו מתוך שלושת ניתוחי היומנים. מאמר זה מציג מודל לקתרזיס יומני אשר בוחן את תהליך הכתיבה היומנית. המתודולוגיה היא איכותנית, ומבוססת על מחקר אסתטי-נרטיבי אשר במסגרתו נותח הטקסט היומני באמצעות מודל הקתרזיס היומני. יתר על כן, נערכו שני ראיונות עומק עם כל כותבת, אשר הוסיפו להבנה של תהליך הכתיבה היומנית מנקודות מבטן הסובייקטיבית. ממצאי המחקר מצביעים על קתרזיס חלקי בכתיבה היומנית ועל כוחה המרפא של הכתיבה. חוויית הכתיבה היומנית חושפת נרטיבים אשר מבטאים את החוויה הגופנית והאסתטית של הכתיבה היומנית: בדידות, יחסים עם הורים, מיניות, לבדיות והצורך בשיח עם אלוהים.


ארץ יצורי הפרא - תאור סדנה להתמודדות עם פחדים באמצעות הבעה ויצירה מאת ד"ר רותי הרפז

לפני מספר שנים כאשר היו פיגועים רבים במדינה, החלטנו להעביר סדנה לגננות שתעזור להן בהתמודדות עם הפחדים אותם מביעים הילדים.הסדנה התבססה מבחינה תיאורטית על מודל רב ממדי להתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר BASIC PH. בעברית נקרא המודל גש"ר מאח"ד ופותח על ידי פרופסור מולי להד וד"ר עפרה אילון.
צוות המנחות כלל מטפלות בהבעה ביצירה בתחומי האמנות הפלסטית, דרמה תרפיה ומוזיקה.
הסדנה כללה שלושה שלבים, בשלב ראשון הוקראו שני סיפורים "ארץ יצורי הפרא" ו"דרקון אין דבר כזה". בשלב השני התקיים דיון מילולי על מאפייני הפחד ומצבי חרדה, ברובד הכללי ולאחר מכן ברובד האישי. לאחר זיהוי מאפייני הפחד ניסינו לזהות את הכוחות והמשאבים העומדים לרשותנו.הרובד האחרון כלל עיבוד יצירתי (הצגה ,נגינה וציור).
במאמר הנוכחי אתאר את העיבוד היצירתי באמנות חזותית.לצערנו אנו חווים מחדש בתקופה זו מצב משברי - צפירת אזעקות, נפילת טילים, הרס בתים, מוות של חיילים ואזרחים, פציעות , עזיבת הבית וחזרה של חוויות טראומטיות (מלחמת המפרץ), לכן המאמר אקטואלי גם היום.


ייחודה של הביבליותרפיה ככלי טיפולי (באתר מכון מופ"ת)

ביבליותרפיה היא שיטה טיפולית בתחום ההבעה ביצירה, שמציעה שימוש ביצירה הספרותית לטיפול רגשי. ההנחה שעליה מתבססת השיטה היא, שלספרות כוחות מרפאים שיכולים לבוא לידי ביטוי בקריאה, בכתיבה ובהאזנה לסיפור.  ביבליותרפיה כוללת: מטפל ומטופל; מורה ותלמידים; מנחה וקבוצת משתתפים וכד' טקסט לעיון ולטיפול. שימוש בטכניקות יצירתיות.  כל אדם יכול לחוות חוויה טיפולית באמצעות הספרות. לעתים יש בקריאה גם הפוגה זמנית ממתחים וקשיים בחיי היומיום, אך כדי להשיג את המטרות הטיפוליות יש צורך בתיווך של ביבליותרפיסט. הטקסט הספרותי ומכלול התכנים הגלומים בו, משמש כגירוי לתהליך טיפולי; הוא מרחיב את עולמו של הקורא ומביאו במגע עיוני ורגשי עם אירועי החיים, מתארם ומפרשם. הנחת היסוד של העיסוק ביצירה היא, שהקריאה ביצירה מעוררת מגע עם רבדי הנפש, התחושות, הרגשות והתובנות, שאינן כה נגישות בדיבור ישיר. מכיוון שמעבר לסגולותיה האמנותיות, מאפשרת היצירה הספרותית להתמודד עם מצבים שונים המתוארים בה, ע"י חשיבה, עיון ודיון, יש בה כדי לשמש אמצעי טיפולי. ביבליותרפיה היא אפוא תרפיה של קריאה, כלומר: שחרור והקלת מתחים רגשיים באמצעות קריאה של יצירה ספרותית, השמעתה או האזנה מכוונת אליה. 


הערוץ האקדמי: הרצאות מיום העיון השנתי של המגמה לטיפול באמנויות-ביבליותרפיה באוניברסיטת חיפה

הקסם המסתורי של תהליך הכתיבה - בוקר אחד, בעודה מדליקה את המחשב כדי לקרוא את הטקסים שכתבה מיום האתמול מגלה הסופרת צרויה שלו טקסטים ומחשבות שכלל לא זכרה שחשבה וכתבה. היא מספרת בהרצאתה על המסתורין ועל החלקים הלא מודעים בתהליך הכתיבה. על פונקצית העד בנפש ובתהליך הכתיבה - ד"ר דנה אמיר, פסיכולוגית קלינית ומשוררת, מדברת על המשמעות של תהליך מסירת עדות בתהליך הכתיבה ומציגה דוגמאות מהספר "שארית החיים". היכול סיפור ליישר 'ראש עקום'? הספר "ראש עקום" של הסופרת והמחזאית נאוה סמל אורג בתוכו רבדים של זמן ותודעה בחיפוש אחר רוח הרפאים שחורצת את גורלן של הדמויות ובמרכזו עומדת השאלה כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת למען הצלת נפש אחרת. בהרצאתה מדברת הסופרת על תהליך הפרידה שלה מהספר.


ביבליותרפיה/ד"ר קורין שחר

מהי המילה המוזרה הזאת: "ביבליותרפיה", מילה שכל מי שיש לו קשר לצד הטיפולי של האדם נתקל בה באחרונה יותר ויותר? בעבר הלא רחוק היו מיודעים לה רק מי שעסק בריפוי הנפש, פסיכולוגים ופסיכיאטרים, היום נחשפים לה בעלי מקצועות שונים בדוגמת: עובדות סוציאליות, מחנכים, ספרנים ואפילו עורכי דין. בעצם, כל מי שיש לו קשר עם בני אדם, יכול להפיק ממנה תועלת. קל יותר להבין את המונח כשמפרקים אותו לשני מרכיביו: ביבליו=סיפור, תרפיה=טיפול. ולפי המונח שטבעה ד"ר דבורה קובובי, סיפרותרפיה. ביבליותרפיה הוא תחום טיפולי העושה שימוש ביצירה ספרותית כדי ליצור ולקדם תהליך ייעוצי-טיפולי. מאז שחר הציוויליזציה שימשו סיפורים ככלי רב השפעה וחשיבות בחיי האדם. סיפורי העם, הסיפורים המיתולוגיים והדתיים למיניהם, סיפורי ילדים, אגדות, מאוחר יותר התיאטרון, והיום הקולנוע והמדיה המחשבית, כל האלמנטים האלה נוצרו על רקע של צורך אמיתי, ואפשר לומר קיומי-רגשי של האדם.


מסע הילד כגיבור: קבוצת "מבוכים ודרקונים" כמשחק חברתי טיפולי/ דנה מרואלי  

"מבוכים ודרקונים" הוא משחק תפקידים שולחני שבו המשתתפים יוצאים למסעות בעולמות דמיוניים באמצעות דמויות שונות שכל משתתף עיצב בעצמו. על אף שהשילוב בין משחקי תפקידים לבין התרפיה במשחק והתרפיה באמצעות סיפור (ביבליותרפיה) הוא שילוב מתבקש, הוא טרם נבדק לעומק; מאמר זה מבקש לבחון את הפוטנציאל התרפויטי בשילוב זה בקבוצה טיפולית עם ילדים. תודה לפרופסור אדיר כהן וד"ר אלון רז, אשר ליוו, הדריכו והאירו את דרכי במסע הגיבור.
-"אני ספיידרמן והגעתי כדי להציל אותך", "אני מכשף נורא ואהפוך אותך לחרק!", "רוץ! מהר! הם משיגים אותנו! צריכים לקפוץ לחללית!", "אני הגננת ואת הילדה". משפטים מסוג זה נשמעים פעמים רבות בבית, בגן ובבית הספר לאורך כל תקופת הילדות. הילדים משחקים יחד משחק חברתי דרמטי, ועוברים לעולמות דמיוניים שבהם הם יכולים להיות מי ומה שהיו רוצים להיות. לדברי אריקסון, למשחק החברתי ולאינטרקציות החברתיות עם ילדים אחרים יש חשיבות רבה, שכן זהות הילד תלויה בסופו של דבר במציאת השתקפות בתרבות (Erikson, 1998).


חותם האותיות / רחל צורן

"חותם האותיות" הוא החותם שמטביעות אותיות הטקסט הספרותי על זהות הקורא. הספר עוסק בהתבוננות בתהליך המורכב של הטבעת חותם זו - בעיצובה והתפתחותה של זהות הקורא בתהליך הקריאה. זהות היא תופעה המתקיימת וצומחת במשך כל החיים, ובהתאמה - תהליכי הקריאה הנידונים כאן הם תהליכים רצופים, המתמשכים על פני פרקי חיים ארוכים ונרחבים. הספר בוחן בחינה תיאורטית, אמפירית, ויישומית את הזהות המשתנה במהלך קריאה וכתיבה של טקסט ספרותי, וזאת מתוך זיקה מיוחדת לתהליכים ביבליותרפים.


מסע הגיבור / רות נצר (פרק המבוא והפרק השלישי ניתנים במלואם לקריאה באתר "פסיכולוגיה עברית")

המיתוסים עוסקים בהתוויית רשת סיפורית מארגנת לתהליכי התפתחות הנפש והתודעה האנושית. הם מעניקים סדר ופשר לחיינו ומציגים מודלים שונים לחיים. מיתוס מסע הגיבור מתאר תהליך מתמיד של מציאות פנימית וחיצונית, אשר בו המודע והלא-מודע, היצר והרוח, נאבקים ומעצבים זה את זה, בעיקר בחצי הראשון של החיים.
הספר מסע הגיבור, שמבוסס על מיתוסים ואגדות בתרבויות שונות, מנסה לאסוף יחד את האיכויות וההיבטים השונים של חיי האדם בשלביו השונים, בעבר ובהווה המודרני, שתובעים את גבורת הנפש הנדרשת למאבק במפלצות הנפש והמציאות, כדי לצלוח את משימות מסע החיים. מסע הגיבור מציג את תהליכי התהוות החיים, את הדילמות, את בניית וחישול-עיצוב האני-האגו של כל אחד מאיתנו בהתמודדות עם האם, האב והחברה, כחניכה לחיים החברתיים הבוגרים, ובו בזמן כייחוד הסגולי-האינדבידואלי.


לימוד שירה בגיל מבוגר: מפגש בין לב לבין ראש / ד"ר מירי ורון, חוקרת ספרות ומנחת קבוצות לימוד שירה למבוגרים וניצה אייל, פסיכולוגית, מכון צמתים לייעוץ פסיכולוגי רב-דורי ומכון הרצג לחקר הזיקנה, אוניברסיטת תל-אביב

מטרת המאמר להציג מפגש בין שני תחומים: החוויה והידיעה, המתרחש באמצעות לימוד שירה בגיל מבוגר. זהו מפגש בין הלב לבין הראש. הוא תורם הן להעשרת הדמיון והיצירתיות, והן לטיפוח הקוגניציה של האדם המבוגר. לומדים מבוגרים נחשפים לסִפרות במסגרות שונות: הרצאות בנושאים ספרותיים ומפגשים עם סופרים מתקיימים במרכזי תרבות ובמסגרת תכניות שבועיות בדיור המוגן לסוגיו. בהרצאות אלה נשאר המקשיב פאסיבי. הוא לא נדרש למאמץ מחשבתי ובגלל המסגרת הרחבה וההמונית אין לו גם הזדמנות להגיב באופן אישי על הנאמר. מתוך רצון טוב ומתוך תחושת פטרונות אולי אפילו לא מודעת, מוגשים ללומד הזקן נושאים של אומנות ותרבות ה"מותאמים" לו: מבוארים, מפורקים כמו מזון שמרסקים אותו כדי שיהיה קל לעיכול. לימודי שירה אינם נפוצים במסגרות הללו משום שיש עימם קושי מתודי: אין משמעות ללימוד שיר אם אינך יכול להגיב עליו או להתבונן בו שנית. השיר הוא אינטנסיבי, מכווץ, כרוך לא פעם בפענוח מורכב ואינו נותן תשובה חד משמעית לשאלה "מה נֶאֱמַר שם". התהייה והערפול האופייניים ללשון השיר יוצרים עניין וסקרנות, אבל מקשים על הפרשנות ועל הקומוניקטיביות של היצירה. באופן פרדוקסאלי, דווקא תכונות אלה מזמנות ללומד המבוגר אתגרים ומהלכים חשיבתיים ורגשיים, אשר עשויים לגרום לו לתחושת כוח והתרגשות. כל זאת בתנאי שהמסגרת הלימודית תהיה אינטימית ומצומצמת, תאפשר לו להגיב ולהרהר בקול ולא תשאיר אותו פאסיבי בתבנית של הרצאה פרונטאלית.


מכתיבה לביבליותרפיה: סיפור מטפורי המבוסס על "סיפורה של האישה מבאת" / יזהר שער

המאמר הנוכחי יציג סיפור מטפורי המבוסס על סיפורו של הסופר ג'פרי צ'וסר "סיפורה של האישה מבאת'" , המצוי ביצירת המופת שלו "סיפורי קטנברי" (1). לאחר הצגת הסיפור אתייחס בקצרה לתהליך כתיבת הסיפור וערכו הטיפולי של סיפור מטפורי, שהוא ענף מהביבליותרפיה. בסיפור שלפניכם טמונים כיווני חשיבה של סוגי טיפולים שונים (דינמי, אקזיסטנציאלי, קוגניטיבי-התנהגותי) בתוך מסגרת של חשיבה היפנוטית המעבירה מסרים סוגסטבילים באמצעות שימוש במטאפורות, רעיונות מתורות זן, תנודות בין ניגודים (גילוי וכיסוי, דמיון ומציאות) הנתונים בתוך עלילה מרתקת. לסיפור שיוצג כאן ישנן משמעויות רבות, אולם אני מעדיף שהמשמעויות שתווצרנה תהיינה במרחב שביני, כותב הסיפור, ובינך, הקורא המארגן את המשמעויות המתאימות לך.


שימוש בסיפורים במהלך טיפול / יעל ריינר


כאשר אנו נזכרים בסיפורו הידוע של הנס כריסטיאן אנדרסן "בגדי המלך החדשים", אנו חושבים בדרך כלל על מלך שאינו דואג אלא לעצמו, שנתיניו חוששים ממנו, שמאחר וניתן "לסדר אותו" - אז איך ניתן לבטוח בו שיוכל לדאוג לנתיניו? אנו חושבים על חייטים תאבי בצע, היודעים לפתות, לשכנע, להשתמש בחולשות האדם לטובתם. על סיפור של ילד המגלה אומץ, פקחות, יכולת להיות בעל חשיבה עצמאית ובעל התנהגות שאינה הולכת בתלם.


מפגשי קריאת ספרים לילדים בגיל הרך: הספר כמתווך באינטראקציה של מבוגר-ילד / שוש כרמל


המאמר דן בחשיבותם של ספרי ילדים כמתווכים באינטראקציה בין "המבוגר האחראי" לבין הילד בגיל הרך. המאמר סוקר את יתרונותיו של הספר כ'אובייקט מעבר', בלתי תלוי בגיל, המקנים לו ערך של "חיבוק פסיכולוגי", לצד נוכחותו המוחשית. כמו כן, מפורטים צעדים אופרטיביים להפקת המיטב ממפגשי קריאת ספרים.מילות מפתח: הגיל הרך, ספרים, אובייקט מעבר, אובייקט מחבר, הורות, חינוך...


הראיון הקליני-ביבליותרפי - מלים צפות על פני המים / צחי בורשטיין

פעמים רבות אני חווה את קיומי בעולם, באמצעות מלים הסובבות אותי בכל אשר אפנה. בין אם אלה מילות השיר המגיעות אלי מהרדיו, או חלקי משפט המגיעים לאוזניי מבין כל השיחות המתקיימות סביבי. למה דווקא המלים הללו מגיעות אלי? איך הו מתחברות לפסקול חיי? כשאני עובר על טופס הראיון הקליני-ביבליותרפי שקיימתי עם המטופל, אני חושב על האופן שבו אפילו מלה אחת יכולה להיות קצה גלוי לחומר נפשי עמוק ובלתי מודע.


רשימת ספרים בנושאים התפתחותיים, רגשיים וחברתיים באתר שפ"י (שרות פסיכולוגי ייעוצי) - משרד החינוך

רשימת נושאים : אבא ואמא – אהבה, קשר, געגועים ומחסור, אוטיזם, אוכל ומזון, אחים, לידה, יחסי אחים, תאומים, אימוץ, אלימות – מניעת אלימות, גבולות ושיפור אקלים, אתגרים ופתרון בעיות, בית / מעבר דירה, בעלי חיים וחיות מחמד, בריאות וחולי, הגוף שלי גמילה מהרטבה, דימוי עצמי / אני לא מרוצה מעצמי, דת וחזרה בתשובה, הפרעות קשב ותנועתיות יתר, הסברה מינית, חברות, חד הוריות, חו"ל, ימי הולדת, יתמות ומות, כתה א', למידה וליקויי למידה, מוצצים / חפץ התקשרות, מיניות, גן ילדים, מעבר מהבית לגן, נשמור על עצמי (מניעת פגיעה והתעללות), סבתא וסבא, עולים חדשים, עצמאות ונפרדות, פחדים ויצורים, גירושין ופרידה של הורים, שונים ושווים, קבלת האחר, שיניים בריאות והחלפה, רגשות, שואה, שינה ולילה, שיניים – השגחה והתחלפות, שלום ומלחמה.


מסע הגיבור של הארי פוטר / שוש לבנה

סדרת הספרים של הארי פוטר, שספרה הראשון "הארי פוטר ואבן החכמים" פורסם ב-1997, הפכה לאחת הסדרות החשובות ביותר בתרבות המערבית המודרנית. הסופרת, J.K. Rowling , בחרה לכתוב סידרה של 7 ספרים בעלי עלילה רציפה המתמשכת לאורך 7 שנים, ספר אחד לכל שנה, בה גיבוריה מתפתחים וצומחים עם מעבר השנים, עד להגיעם לגיל הבגרות – גיל 17 - כפי שהוא מוגדר בעולם הקוסמים. עם הופעתו של הספר הראשון התחיל פרסומו של הגיבור להגביה שחקים ודמותו הלכה והתעצמה עד שנוצרה תנועה שהוגדרה כ"פוטר מניה".


סמלים בסיפורים ובאגדות וכוחם המרפא / ריבה פרי

ביבליותרפיה מבוססת על ההנחה שלסיפורים יש כוח מרפא. לסיפור איכויות תירפויטיות שונות: הוא מספק למטופל דמויות להזדהות עימן; הוא מאפשר לדבר על קשיים וכאבים באופן עקיף ופחות מאיים; הוא עשוי לנסח עבור המטופל את רגשותיו ובכך "להעניק לו מילים"; הסיפור גם יוצר "מרחב פוטנציאלי(1) אשר בו יכולים המטפל והמטופל לשהות יחד; בנוסף, עשוי הספר, העובר מיד ליד בטיפול, להפוך לאובייקט מנחם ("אובייקט מעבר"(2)) עבור המטופל כאשר המטפל אינו נוכח...


הפנקס - כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים

ברוכות הבאות וברוכים הבאים לכתב-העת המקוון, "הפנקס", באמצעותו אנו מבקשים לענות על שני צרכים חשובים בתחום התרבות לילדים בארץ: ראשית, להעניק במה לדיון מעמיק ואיכותי בספרות, שירה, איור, קולנוע, תיאטרון ועוד אמנויות שונות לילדים. שנית, לעורר את השיח בתרבות לילדים על-ידי יצירת מרחב ציבורי הנגיש לכל המתעניינים.תרבות לילדים היא בעלת ספקטרום נרחב, אך העיסוק בה נותר לרוב באספקטים החינוכיים והטיפוליים.


לתפוש את השיר לפני השכל / אגי משעול

כל בוקר, במעבר העדין שבין שינה לערות, ניתנת לנו לרגעים הזדמנות לשהות במצב תודה מיוחד במינו, שבו אנו פנויים מעצמינו, ואיננו אלה התרחשות פשוטה, חופשית ממחשבות, רגשות ורצונות. כך גם בהשראה איננו-"מרוכזים" (כפי שטועים לחשוב) כי אם להפך, שרויים בקשב נטול מושא ובלתי ממוקד שבו המחשבה אינה חומדת את תכניה, בנים ולא נים אקטיבי, תנומת חתול שרק קצה זנבו או אזניו מעידים על דריכותו השקטה. 


מילות מפתח: בין אילוצים לאפשרויות / מילי אפשטיין-ינאי

במאמר זה אנסה להאיר מספר סוגיות הקשורות לכתיבה כמעט אוטומטית , תוך הצצה למורכבות הכרוכה במעשה זה, הנתפס כספונטני, ראשוני ולא מחושב. אתאר התנסות ארוכת שנים בהדרכת כתיבה כמעט אוטומטית, כדרך לעורר התנסות אינטנסיבית בכתיבה וכן במטרה לזַמן דיון סביב סוגיות עיוניות ומעשיות. אחת התוצאות המעניינות של ההתנסות בכתיבה אוטומטית היא העובדה שכתיבה זו מובילה לדאוטומטיזציה של הרגלי הקריאה והכתיבה המוסכמים, ובמקום לשחרר לחלוטין את המבע מכבלי התרבות )כפי שעושות דרכי כתיבה אחרות( , היא מעמידה אותו לבדיקה: המובן מאליו ביחס לטקסט ולעיצובו מועלה לדיון.


הקורא המדמיין את תפקידו-הלכה למעשה / מילי אפשטיין ינאי

הקריאה היא תהליך רב- רובדי: היא מתחוללת בפנימיותו של הקורא, בתודעתו וברגשותיו, והיא נרקמת ביחסי גומלין בין הקורא לבין הטקסט הכתוב. ניתן לאפיין את מעשה כמטוטלת הנעה בעדינות בין המוקד הפנימי למוקד החיצוני. לכן, לעומת (the act of reading) הקריאה גישות התפתחותיות על רכישת הקריאה אצל ילדים, ניתן לטעון שאצל הקורא המבוגר או המיומן הקריאה אינה פעולה מקרית או טבעית: היא פעילות מודעת ונלמדת המתפתחת אגב עימות בין הקורא היחיד לבין הטקסט הכתוב. בתהליך זה מארגן הקורא חומרים תרבותיים השזורים בטקסט.


מפגש קורא טקסט אצל ילדים מחוננים/ מילי אפשטיין ינאי

מאמר זה מציג הבנה מסוימת של תהליך הקריאה ושל השלכותיה על תהליך ה"התבנות" או הבנייה של הפרט הקורא בכלל ושל נערים ברוכי כישרונות בפרט. המאמר מתאר ניסיון (Self-remaking) ) 1 העצמית אפשרי ואישי להעשרת המפגש קורא-טקסט, מפגש התומך בתהליך ההתבנות והצמיחה של הפרט. הבנתי את תהליך הקריאה נסמכת על בסיס רעיוני רחב השואב את מקורותיו ממושגים מתחום הספרות ומתחומי ההגותהשונים. הניסיון לבדוק את יישומם של מושגים אלו בתחום ההוראה של נוער מחונן, הידוע מראש כאוכלוסיהשל קוראים מיומנים, יכול לדעתי לעורר עניין באנשי החינוך ולחדש את התייחסותם לתהליך הקריאה ולמקומם של הקוראים בתהליך זה.


אהבת הקריאה - האומנם ניתן להידבק בה?‬/ ‫מילי אפשטיין ינאי‬

נקודת המוצא במסמך זה היא האמונה שעל פיה, כדי לעודד קריאה כך שתתקיים גם לאחר תקופת בית-הספר, יש צורך בשיתוף ההורים והמשפחה באהבת הקריאה. שיתוף זה מצביע על הצורך להפוך את מעשה הקריאה להרגל,למנהג, לאורח חיים לחלק מתרבות הבית ) habitus (. מחקרים רבים מראים שקריאת ספרות יפה, לא רק לצורכי מידע או לצורכי לימוד, אלא כמעשה בעל ערך כשלעצמו, מועברת מהורים לילדיהם כנכס תרבותי. בכך, דומה הנחלת הקריאה להקנייתם של נימוסי שולחן וליצירת סדרי עדיפות לגבי בילוי הזמן הפנוי. הנטייה לבחור בקריאה כדרך לבלות את הזמן הפנוי וכך לספק צרכים אישיים ואסתטיים וגם צרכים של השתייכות קהילתית, נרקמת כמו הרגל בנסיבות חברתיות ותרבותיות התומכות בכך. הקריאה תומכת לא רק ברכישת השפה ובמיומנויות אורייניות, כפי שמודגש תדיר, אלא גם בעיצוב מרחבי הדמיון והרגש, כפי שכבר טענתי קודם. ואלו מרחבים שטוב לבקר בהם בילדות המוקדמת וגם לאחריה בליווי של הורים ובני בית, ולא רק של מורים בבית-הספר.


פֶרְנַנְדוֹ פְּסוֹאָה: שלושה משוררים והאם גדולה / גיא פרל


במאמר זה אקרא קריאה יונגיאנית ביצירותיו של המשורר הפורטוגלי פרננדו פסואה. היצירות בהן אתמקד נוצרו על ידי שלושה הטרונימים שונים (משוררים בדויים אשר לכל מהם ביוגרפיה נפרדת וסגנון כתיבה ייחודי), תהליך אליו אתייחס כאל היווצרותם של "קומפלקסים אוטונומיים"[5]. המיקוד יהיה בהשתקפויותיו של ארכיטיפ[6] האם הגדולה, דרך עיסוק בשלושה נושאים המעסיקים את שלושת ההטרונימים גם יחד: האחדות עם הטבע, דמויות נשיות והמוות. אתאר תהליך הדרגתי של התרחקות ופרידה מן האם הגדולה, המסתיים במעין בליעה מחודשת לתוכה, דווקא של ההטרונים שהעמיק ניתוקו ממנה. בהמשך, אבחן את חלק מהופעותיו של פרח הורד ביצירות שלושת ההטרונימים, ואטען כי הוא מנקז אליו רבים מרובדי המשמעות הקשורים לאם הגדולה בהם עוסק המאמר. לסיום אתייחס בקצרה לפרנרדו פסואה ותהליך האינדווידואציה.


ביבליותרפיה ככלי חינוכי-טיפולי בעבודה עם ילדים תוקפניים / פרופ' ציפי שכטמן

ביבליותרפיה מוגדרת כשימוש ביצירה ספרותית לצורך טיפול. יתרונה בכך שהיא מהווה חיץ בין הקורא/המאזין לרגשותיו ומאפשרת שימוש במדיום טיפולי עקיף המסייע בצמצום מנגנוני הגנה והתנגדות של המטופל במהלך הטיפול. ביצירה ספרותית הראויה לשמש לצורכי טיפול גלומות דינמיקות מורכבות המהוות בסיס ללמידה פסיכולוגית של אדם על עצמו ועל זולתו. לדברי הפסיכולוג האמריקני אירווין יאלום הפסיכולוגיה התחילה בסופרים גדולים כמו דוסטויבסקי, טולסטוי, שייקספיר, ולאו-דווקא בפסיכולוגיה הניסויית. ביצירותיהם ניתן ללמוד על צער, עצב, אהבה, בגידה, ולראות את בני האדם בראיה רב ממדית.

 


לייבסיטי - בניית אתרים