סדרת הספרים של הארי פוטר, שספרה הראשון "הארי פוטר ואבן החכמים" פורסם ב-1997, הפכה לאחת הסדרות החשובות ביותר בתרבות המערבית המודרנית. הסופרת, J.K. Rowling , בחרה לכתוב סידרה של 7 ספרים בעלי עלילה רציפה המתמשכת לאורך 7 שנים, ספר אחד לכל שנה, בה גיבוריה מתפתחים וצומחים עם מעבר השנים, עד להגיעם לגיל הבגרות – גיל 17 - כפי שהוא מוגדר בעולם הקוסמים. עם הופעתו של הספר הראשון התחיל פרסומו של הגיבור להגביה שחקים ודמותו הלכה והתעצמה עד שנוצרה תנועה שהוגדרה כ"פוטר מניה".


סמלים בסיפורים ובאגדות וכוחם המרפא/ ריבה פרי

ביבליותרפיה מבוססת על ההנחה שלסיפורים יש כוח מרפא. לסיפור איכויות תירפויטיות שונות: הוא מספק למטופל דמויות להזדהות עימן; הוא מאפשר לדבר על קשיים וכאבים באופן עקיף ופחות מאיים; הוא עשוי לנסח עבור המטופל את רגשותיו ובכך "להעניק לו מילים"; הסיפור גם יוצר "מרחב פוטנציאלי(1) אשר בו יכולים המטפל והמטופל לשהות יחד; בנוסף, עשוי הספר, העובר מיד ליד בטיפול, להפוך לאובייקט מנחם ("אובייקט מעבר"(2)) עבור המטופל כאשר המטפל אינו נוכח...


הפנקס- כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים

ברוכות הבאות וברוכים הבאים לכתב-העת המקוון, "הפנקס", באמצעותו אנו מבקשים לענות על שני צרכים חשובים בתחום התרבות לילדים בארץ: ראשית, להעניק במה לדיון מעמיק ואיכותי בספרות, שירה, איור, קולנוע, תיאטרון ועוד אמנויות שונות לילדים. שנית, לעורר את השיח בתרבות לילדים על-ידי יצירת מרחב ציבורי הנגיש לכל המתעניינים.תרבות לילדים היא בעלת ספקטרום נרחב, אך העיסוק בה נותר לרוב באספקטים החינוכיים והטיפוליים.


 לתפוש את השיר לפני השכל/ אגי משעול

כל בוקר, במעבר העדין שבין שינה לערות, ניתנת לנו לרגעים הזדמנות לשהות במצב תודה מיוחד במינו, שבו אנו פנויים מעצמינו, ואיננו אלה התרחשות פשוטה, חופשית ממחשבות, רגשות ורצונות. כך גם בהשראה איננו-"מרוכזים" (כפי שטועים לחשוב) כי אם להפך, שרויים בקשב נטול מושא ובלתי ממוקד שבו המחשבה אינה חומדת את תכניה, בנים ולא נים אקטיבי, תנומת חתול שרק קצה זנבו או אזניו מעידים על דריכותו השקטה. 



מילות מפתח: בין אילוצים לאפשרויות/ מילי אפשטיין-ינאי

במאמר זה אנסה להאיר מספר סוגיות הקשורות לכתיבה כמעט אוטומטית , תוך הצצה למורכבות הכרוכה במעשה זה, הנתפס כספונטני, ראשוני ולא מחושב. אתאר התנסות ארוכת שנים בהדרכת כתיבה כמעט אוטומטית, כדרך לעורר התנסות אינטנסיבית בכתיבה וכן במטרה לזַמן דיון סביב סוגיות עיוניות ומעשיות. אחת התוצאות המעניינות של ההתנסות בכתיבה אוטומטית היא העובדה שכתיבה זו מובילה לדאוטומטיזציה של הרגלי הקריאה והכתיבה המוסכמים, ובמקום לשחרר לחלוטין את המבע מכבלי התרבות )כפי שעושות דרכי כתיבה אחרות( , היא מעמידה אותו לבדיקה: המובן מאליו ביחס לטקסט ולעיצובו מועלה לדיון.


הקורא המדמיין את תפקידו-הלכה למעשה/ מילי אפשטיין ינאי

הקריאה היא תהליך רב- רובדי: היא מתחוללת בפנימיותו של הקורא, בתודעתו וברגשותיו, והיא נרקמת ביחסי גומלין בין הקורא לבין הטקסט הכתוב. ניתן לאפיין את מעשה כמטוטלת הנעה בעדינות בין המוקד הפנימי למוקד החיצוני. לכן, לעומת (the act of reading) הקריאה גישות התפתחותיות על רכישת הקריאה אצל ילדים, ניתן לטעון שאצל הקורא המבוגר או המיומן הקריאה אינה פעולה מקרית או טבעית: היא פעילות מודעת ונלמדת המתפתחת אגב עימות בין הקורא היחיד לבין הטקסט הכתוב. בתהליך זה מארגן הקורא חומרים תרבותיים השזורים בטקסט.


מפגש קורא טקסטאצל ילדים/ מילי אפשטיין ינאי

מאמר זה מציג הבנה מסוימת של תהליך הקריאה ושל השלכותיה על תהליך ה"התבנות" או הבנייה של הפרט הקורא בכלל ושל נערים ברוכי כישרונות בפרט. המאמר מתאר ניסיון (Self-remaking) ) 1 העצמית אפשרי ואישי להעשרת המפגש קורא-טקסט, מפגש התומך בתהליך ההתבנות והצמיחה של הפרט. הבנתי את תהליך הקריאה נסמכת על בסיס רעיוני רחב השואב את מקורותיו ממושגים מתחום הספרות ומתחומי ההגותהשונים. הניסיון לבדוק את יישומם של מושגים אלו בתחום ההוראה של נוער מחונן, הידוע מראש כאוכלוסיהשל קוראים מיומנים, יכול לדעתי לעורר עניין באנשי החינוך ולחדש את התייחסותם לתהליך הקריאה ולמקומם של הקוראים בתהליך זה.


פֶרְנַנְדוֹ פְּסוֹאָה: שלושה משוררים והאם גדולה/ גיא פרל

במאמר זה אקרא קריאה יונגיאנית ביצירותיו של המשורר הפורטוגלי פרננדו פסואה. היצירות בהן אתמקד נוצרו על ידי שלושה הטרונימים שונים (משוררים בדויים אשר לכל מהם ביוגרפיה נפרדת וסגנון כתיבה ייחודי), תהליך אליו אתייחס כאל היווצרותם של "קומפלקסים אוטונומיים"[5]. המיקוד יהיה בהשתקפויותיו של ארכיטיפ[6] האם הגדולה, דרך עיסוק בשלושה נושאים המעסיקים את שלושת ההטרונימים גם יחד: האחדות עם הטבע, דמויות נשיות והמוות. אתאר תהליך הדרגתי של התרחקות ופרידה מן האם הגדולה, המסתיים במעין בליעה מחודשת לתוכה, דווקא של ההטרונים שהעמיק ניתוקו ממנה. בהמשך, אבחן את חלק מהופעותיו של פרח הורד ביצירות שלושת ההטרונימים, ואטען כי הוא מנקז אליו רבים מרובדי המשמעות הקשורים לאם הגדולה בהם עוסק המאמר. לסיום אתייחס בקצרה לפרנרדו פסואה ותהליך האינדווידואציה.