התבוננות עצמית באמצעות כתיבה- סדנא לנערות

הסדנא "כשאני מסתכלת בראי"- כותבת את עצמי' היא סדנא המיועדת לנערות ועוסקת במעגלי הזהות השונים המהווים את עולמה הרגשי של הנערה בגיל ההתבגרות.

משך הסדנא הוא שנים-עשר מפגשים והיא מחולקת לארבעה חלקים בהתאם למעגלי הזהות השונים*:

1. "בְּרָא אֶת עצמך/ זה העולם הטוב ביותר/ היחיד/ שתוכל לברוא"- כותבת את עצמי
2. "לחיות עם ההורים זה חאנטריש"- מכתב להורים
3. "לבבות קטנים אדומים/ באים בְּטּורִים מן שמש"- כותבת מאהבה
4. "אני רץ על הגשר/ והילדים אחֲרַי"- כותבת לחברים שסביבי

במפגשי הסדנא יתחברו הנערות לעולמן הרגשי באמצעות התנסות אישית וקבוצתית בכתיבה יוצרת.

הכתיבה מאפשרת ביטוי של חוויות רגשיות עוצמתיות, ובכך מהווה מצע ל"אוורור" של חוויות פנימיות אלו. יחד עם זאת, בעצם פעולת הכתיבה יש ממד של מפגש עם החוץ, וככזו היא מאפשרת התבוננות חיצונית ומודעת על החוויה הרגשית שמתוכה נכתב הטקסט ועיסוק בחוויה זו באופן שמאפשר הכלה והתמודדות עמה.
במפגשי הסדנא יחשפו הנערות למגוון טקסטים העוסקים בתכנים הרלבנטיים לעולמן הרגשי בגיל זה: טקסטים העוסקים בזהות עצמית, באהבה רומנטית, ביחסים עם ההורים וביחסים עם קבוצת השווים. העיסוק בטקסט הקרוב ודומה לחוויה פנימית אך אינו זהה לה לחלוטין יוצר מרחב מטאפורי, בתוכו קל יותר להביא תכנים רגשיים באופן שאינו מאיים.
הטקסטים יהוו גירוי ראשוני לכתיבה ולשיחה פנימית של כל נערה עם עצמה.

בנוסף, הסדנא מבקשת ליצור מפגש קבוצתי אינטימי ומעצים בין הנערות: באמצעות שיתוף קבוצתי בטקסטים שיכָּתבו בסדנא והתכתבות הדדית של הנערות זו עם זו דרך יצירותיהן – יתאפשרו תחושות הזדהות של הנערות זו עם זו, שייכות וקבלה.

מפתחת הסדנה: ליאור גרנות. 

* הציטוטים לקוחים משיריהם של יונה וולך ודוד אבידן.