התבוננות ביחסי תינוקות והוריהם, והתבוננות מדוקדקת בתהליכי תנועה קשובה במרחב הטיפול בתנועה (תהליכים שבהם התנועה מעלה זיכרונות עלומים מכל תקופות החיים) הביאו אותי להסיק שמנקודת החוויה הגופנית-תנועתית של העצמי הינקותי, ההתפתחות עוברת דרך שני מערכים ארכיטיפיים של יחסים בין-אישיים, שונים מהותית זה מזה. המערך האחד הוא זה של 'גוף עצמי בתוך מעטפת הורית-גופית', והאחר של 'גוף עצמי מול גופים/אחרים'… המערך הראשון מתקיים במרחב החֵיק ההורי ואילו ...


אלכס קרטן, מומחה לאמנויות לחימה, מצא דרך לטפל בחולי פרקינסון - ריקודים/ אביבה לורי

האווירה היתה קסומה. מרילין מונרו היתה מהפנטת. "I wanna be loved by you", היא שרה, והאנשים חלצו נעליים, עלו בזה אחר זה על רחבת המזרנים והסתחררו מהמוסיקה. שיר רדף שיר, בוסה נובה וביצועי ג'אז, והרקדנים התבקשו לנוע לפי הקצב, קדימה ואחורה, להזיז רגליים וידיים ולהרפות שרירים. "תעשו שטויות", אמר המנחה, "תשתוללו". אלמלא המזרנים עוד אפשר היה לחשוב שמדובר בחוג לריקודים סלוניים, אבל כשהרקדנים ירדו לרגע מהרחבה, לנגב זיעה או לשתות מים, התרחשה מטמורפוזה. הם הפכו לנכים. הרגליים זזו בקושי, הבעות הפנים קפאו, הידיים, בעיקר הידיים, רעדו בלא שליטה...

חוסר המודעות הוא הכלא האמיתי- קבוצת מודעות לאסירים באמצות תנועה ועבודת גוף/ זהר פז (עמוד 41)

במאמר זה יוצגו עקרונות המודל להנחיית קבוצה קצרת-מועד לאסירים, בתהליך התפתחות אישית, באמצעות תנועה ועבודת-גוף, Process Body. העבודה הקבוצתית נעשתה ברוח הגישה הטיפולית ובאוריינטציה הוליסטית, הרואה את האדם השלם כמורכב מגוף, נפש ורוח המשתקפים זה בזה ומשפיעים זה על זה. בסיסה של העבודה הקבוצתית הוא הגישה הפסיכואנליטית, המסבירה את ההתנהגות העבריינות כביטוי הגנתי, המסייע לפרט להתמודד עם חוויות של חסך באהבה ותחושת דחייה.


מהשפה המילולית לשפת הגוף - הרקוד כשפת סמלים/ מימי רץ ויזנברג

 מופע המחול "רגעים גנובים" שיצרתי במשותף עם הרקדנים שני ברייטנר וירון שמיר עוסק בזוגיות.על הבמה, גבר ואשה במערכת יחסים רבת פנים המתפתחת מאנרגיה אלימה לאינטימיות מעודנת. הם נאחזים בגוף, אצבע נוגעת באצבע, מלופפים, ניתקים, קודקוד פוגש קודקוד, מובילים ומובלים בלי לדעת לאן.המפגש שבין הדימוי המילולי לשפת הגוף הפיזית,היה לי למקור השראה אשר הניע את תהליך היווצרות הריקוד באופנים שונים.

 
צלילים לנפש: תראפיה במוזיקה עם ילדים/ דורית אמיר

בעשור האחרון רכש מקצוע התראפיה במוזיקה מקום חשוב במסגרות רפואיות, טיפוליות וחינוכיות. המאמר מהווה סקירה כללית של מקצוע זה, מטרותיו ודרכי עבודתו. מבין שלושת שטחי הטיפול העיקריים של המקצוע - פסיכותרפיה באמצעות מוזיקה, מוזיקה ורפואה, ותרפיה במוזיקה בחינוך המיוחד - מתמקד המאמר בתחום השלישי. בהקשר זה, המחברת סוקרת את תהליך ההפניה, האבחון וקביעת סוג הטיפול; את המשמעות הפסיכולוגית והפוטנציאל התרפויטי של האלמנטים המוזיקליים (קצב, מהירות, מנגינה, סולם, הרמוניה, עצמה) ושל כלי הנגינה השונים; את סביבת העבודה שבה נערך הטיפול; ואת שיטות העבודה (עבודה יחידנית וקבוצתית; שימוש במוזיקה מוקלטת - ובמוזיקה חיה שהמטופל שותף בהפקתה). כן מכיל המאמר תיאור מקרה מתוך עבודתה של המחברת כתראפיסטית.

טיפול בתנועה: לרפא את הנפש דרך הגוף/ טלי חרותי סובר

שיטת התרפיה בתנועה (dance - movment therapy) החלה בארצות הברית כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת. רקדניות כמריאן צ'ייס ואפילו איזידורה דנקן המפורסמת החלו לשתף פעולה עם גורמים מתחום הנפש, ויחד גילו כי מפגשים של תנועה משותפת עם חולים שהיו מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים, מסייעים בהרגעת מצבי רוח והתנהגויות פסיכוטיות. משם התפתחה השיטה גם לעבר האוכלוסייה הפחות קיצונית, והיום נעזרים בטיפול בתנועה ילדים ומבוגרים בעלי קשיים שונים.