דף הבית >> ספריה >> קישורים >> דרמה תרפיה, פסיכודרמה, בובותרפיה ותיאטרון פלייבק


 
    קישורים בנושא דרמה תרפיה, פסיכודרמה ותיאטרון פלייבק

 
 
טיפוח אמפתיה באמצעות משחק תפקידים/ ד"ר דני יניב

אמפתיה (התאמה רגשית עם האחר) ו- theory of mind(TOM - הבנת המצב המנטאלי של האחר) הן יכולות חשובות מאד באינטראקציות יומיומיות בכלל ובפסיכותרפיה בפרט. במחקר זה, בדקו החוקרים האם אימון במשחק תפקידים קשור לחיזוק יכולות אלה בקרב ילדים (מחקר 1) ומתבגרים (מחקר 2), וניסו להתחקות אחר המרכיבים באימון הקשורים עם חיזוק כזה. ההנחה הבסיסית היתה כי מאחר ובמשחק אדם לוקח על עצמו תפקידים בהם עליו לחוות רגשות של אחרים ולנתח את האמונות וההנעות שלהם, אימון כזה יטפח אמפתיה ו- TOM. מדדים שונים של משתנים אלה ניתנו לנבדקים לפני ו-10 חודשים אחרי אימון במשחק או אימון באמנות ויזואלית-פלסטית / מוזיקה (של קבוצות ביקורת).


מרכיב החימום בתהליך הקבוצתי ותרומתו לספונטניות מנקודת מבט פסיכודרמטית/ עומרי כהן

במרכז הטיפול הפסיכודרמטי מצוי כוחה של הספונטניות. למרכיב החימום חשיבות רבה בתהליך הפסיכודרמטי: באמצעותו מתרחש מעבר למצב של ספונטניות, המאפשרת יצירה. בחירת צורת החימום תלויה ברמת החרדה הקבוצתית ומשפיעה עליה כאחת. על מנת לתרום לעידוד הספונטניות של המשתתפים, על תרגיל החימום להלום את השלב ההתפתחותי של הקבוצה ואת הרכב המשתתפים בה ואופיים.
עקרון הספונטניות כמרכיב טיפולי נחקר רבות על-ידי יעקב לוי מורנו, מייסד תורת הפסיכודרמה. הפסיכודרמה מוכרת כשיטת טיפול המתבססת על משחק תפקידים (Fox, 1987) באמצעות שימוש בכלים מעולם הדרמה והמשחק. במרכז הטיפול הפסיכודרמטי מצוי כוחה של הספונטניות: באמצעות הספונטניות, המשתתפים בקבוצת פסיכודרמה אינם עומדים על המשמר, ובכך מתפרקים מהגנות ומגלים את הקונפליקטים הפנימיים שלהם (נהרין, 1985). הפסיכודרמה ממחישה את הקונפליקט האינטרה-פסיכי ועוזרת למשתתף לחוותו בעוצמה רבה יותר מאשר בדרך מילולית נטו: להבדיל מטיפול פסיכואנליטי קלאסי, למשל, בטיפול בפסיכודרמה במקום "לדבר על זה", "פועלים מתוך זה". טבעה ההתנסותי-חווייתי של הפסיכודרמה מאפשר למשתתף לפעול בו זמנית באמצעות הכרה, פעולות וביטוי ריגשי - שילוב המבטיח אינטנסיביות, המובילה לסיכוי רב יותר של עוררות ספונטנית והתפרקות ממתח נפשי.


"כולנו זקוקים לחסד" - מפגש עם קבוצת מתבגרות מקרב אוכלוסיית מהגרים ופליטים המחפשת אי של שפיות במקלט קמפוס ביאליק-רוגוזין/ ניר צור

תופעת ההגירה, אם מרצון ואם מכפייה, היא תופעה גלובלית. לתופעת ההגירה השלכות רבות על המדינה המארחת מהגרים ופליטים. דרך ההתמודדות של המדינה המארחת קובעת במידה רבה עד כמה אוכלוסיית המהגרים והפליטים תסתגל ותתאים את עצמה לתרבות, לכללים ולחוקים של המדינה המארחת. מאמר זה מציג ניתוח השוואתי בין שני מודלים שונים לטיפול במתבגרים מקרב אוכלוסיית המהגרים והפליטים. שני המודלים מציגים דרכים שונות כדי להגיע למטרה זהה - להקל על המתבגרים בתהליך הסתגלותם לסביבתם החדשה. למרות השוני שנמצא במרבית הקריטריונים ההשוואתיים, המודלים דומים מאוד במהות שלהם, קרי, בעקרונות הטיפוליים שלהם. הניתוח ההשוואתי מאפשר להעריך ולבחון הן את החוזקות והן את החולשות של כל מודל טיפולי. אפשר לראות את המודלים השונים כמשלימים או כמחזקים זה את זה. למרות האופטימיות שנובעת מהתוצאות שהתקבלו בכל אחד מהמודלים, נותר עדיין מקום למחקר מקיף לפני שניתן יהיה להסיק מסקנות החלטיות יותר לגבי המודל הטיפולי האופטימלי לטיפול באוכלוסיות מסוג זה.   


תרגום מולי להד (קובץ וורד) - Transcending into fantastic reality- storymaking with adolescents in crisis. עמ' 1- 13/ נופר מרום

המאמר פותח בהצגה של תיאור מקרה עם נער לא וורבלי ולא משת"פ שהגיע למולי לטיפול לאחר שכלו כול הקיצים בטיפול קודם שלא צלח.
יום אחד הנער איחר לפגישה וסיפר מדוע איחר. המטפל מבקש מהנער לספר בשנית את סיפורו בדרך "פנטסטית" תוך שהמטפל בסוף הסיפור מבקש לתקן את הפרטים שלא אהב ומה הוא מבקש לשנות. המטפל החל בלהרחיק את הסיפור ל"ארץ רחוקה", בזמן עבר- לנסות להרחיק את הסיפור עד כמה שניתן. המטופל הלא וורבלי והאפאתי הפך למכונה יורה שמתקנת כל פרט קטן בסיפור. כך החל המסע לחיפוש המרחב הפנטסטי, יכולותיו התרפויטיות וערכו בטיפול בטראומה.
השיטה המתוארת דרכו היא שיטה שנקראת THE STORY YOU NEED TO HEAR NOW .


הוראת תיאטרו ן בובות לסטודנטיות המתכשרות להוראה בגיל הרך במכללה דתית/ ד"ר עידית ליוש (באתר של המרכז לתיאטרון בובות בחולון)

מזה שני רבות אני מלמדת, במכללת אורות ישראל באלקנה, קורס שנקרא "תיאטרו בובות לגיל הרך". הסטודנטיות הלומדות בקורס מתכשרות להוראה בגני ילדים ובכיתות היסוד בבית הספר. לרוב אין רקע קודם מתחום כלשהו הקשור לאמנות ואין להן כל כוונה להפוך ליוצרות או לאמניות, ובוודאי לא לשחקניות או לבובנאיות. אבל הקורס הוא קורס חובה. כאשר הן נכנסות לשיעור הראשון, בתחילת הסמסטר, עוד לפני שהשיעור מתחיל, ה מתחילות למנות בקול את
"חסרונותיהן" ": יש לי שתי ידיי שמאליות" ": או אני בכלל לא אוהבת להציג ". וגם: "את תסתכלי עלי מציגה? כי לפני ילדים זה אחרת ". חלק מבררות "למה צריך את הקורס הזה"?. אחרות מבקשות לדעת אי נקבע הציון. 


"עכשיו אוכל לספר שגם הייתי שחקנית" - פרוייקט תיאטרון זכרונות לקשישים עם ירידה בזכרון/ דברת הראל ואלדד וקסלר

לפני כשנה התקיים במרכז היום לקשיש של עמותת "גבורות" במושב בית אלעזרי פרוייקט "תיאטרון זכרונות" לקשישים עם ירידה בזכרון. הפרוייקט נעשה במסגרת סמינר קליני לסטודנטיות לתואר שני בשיתוף פעולה עם בית הספר לטיפול באמונויות באוניברסיטת חיפה. את הפרוייקט הנחתה דברת הראל, מטפלת בדרמה ומדריכה. שיטת העבודה כללה טיפול באמצעות העלאת זכרונות וסיפורי חיים בשילוב עם כלים יצירתיים ושיטות מתקדמות בדרמה תרפיה. הפרוייקט, שהסתיים בהצגה מרגשת מול משפחות הקשישים, משקף את עקרון הפתיחות לקהילה והידוק הקשר עם בני המשפחות. מנהל מרכז היום, אלדד וקסלר, ראה בפרוייקט הזדמנות מיוחדת למיצוב מרכז היום כמקום הנותן ומעניק לקהילה ולא רק כמקבל. 


"חיבוקי" הישראלי מחבק את ילדי פוקושימה/ אורן מג'ר (עיתון הארץ) 

בחודש אוגוסט נחתה בשדה התעופה בטוקיו משלחת ישראלית מעט מוזרה. מהטיסה המסחרית ירדו שלושה ישראלים: ד"ר פלורה מור, פסיכותרפיסטית וראש תחום פיתוח תוכניות חינוכיות באשלים - ג'וינט, ד"ר שי חן-גל, פסיכולוג קליני ופרויקטור בתחום החירום והטראומה באשלים ובמשרד החינוך, ודניאלה הדסי, מטפלת באמנות במשרד החוץ. יחד עמם הגיעו כ-180 בובות ארוזות בניילונים מרשרשים. הבובות, בעלות פני כלב עצוב, ידועות כבעלות השפעה מוכחת על נפש פגועה. הנשימה הראשונה באוויר הקריר בטוקיו היתה מטרידה נוכח רמות הקרינה שנמדדו בעיר (הבובות לא הנידו עפעף), אבל לצוות המטפלים לא היה יותר מדי זמן למחשבות טורדניות. הם מיד נאספו על ידי מארחיהם, נציגי האגודה היפנית לטיפול באמצעות בובות, Japanese Puppet Therapy Association (JPTA), לחצו יד למתורגמן ישי היקה ונסעו למלון. לא היה להם זמן לבזבז, כל רגע קובע.


השפעתו התרפויטית של תיאטרון הפלייבק על העוסקים בו על פי תפיסתם של שחקני פלייבק/ מאיה אופנר

תבנית הפעילות של תיאטרון הפלייבק שאולה משיטת הפסיכודרמה, כשבשניהם מתקיים מפגש של קבוצת אנשים הלוקחים חלק באירוע דרמטי שהם עצמם יוצרים. אירועי תיאטרון הפלייבק מתקיימים לרוב כמופעים אומנותיים חד פעמיים של תיאטרון אימפרוביזציה, כאשר המטרה המרכזית היא לבדר ולהנעים מפגש אקראי של אנשים זרים באמצעות התנסות של קרבה אינטימית, תמיכה הדדית וערך תרפויטי אפשרי.מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק ולבחון את השפעתו התרפויטית של תיאטרון הפלייבק על העוסקים בו, על פי תפיסתם של שחקני הפלייבק. לצורך כך, נעשה שימוש במערך מחקר איכותני, אשר כלל ראיון פתוח )חצי מובנה( עם ארבעה שחקני פלייבק מנוסים בתחום. השחקנים נשאלו אודות התהליכים הרגשיים אשר עברו באופן אישי במהלך התנסותם בתיאטרון הפלייבק. כמו כן, הראיון כלל שאלות אודות תפיסותיהם של השחקנים את השפעתו התרפויטית של
תיאטרון הפלייבק על קהל המשתתפים בו.


"ונהפוך הוא": ארכיטיפ הטריקסטר והליצן בתאטרון, בקרקס ובחיים/ רות נצר

מאחורי גבו של הליצן עומד הטריקסטר ומושך בחוטיו. הטריקסטר הוא דמות מיתולוגית שמגלמת ארכיטיפ חשוב שהתרבות מנסה בדרכיה השונות למצוא לו את מקומו הנכון. יונג כותב על ארכיטיפ הטריקסטר כעל אחד מארבעת הארכיטיפים המרכזיים. הטריקסטר הוא דמות יוצאת דופן של מחולל שינויים-תעלולן-תחבולן-בדרן שמתריס נגד הסדר החברתי או הקוסמי, ובו בזמן פועל למען החברה, כאשר בהתנהגותו באות לביטוי בוטה ומוגזם תכונות הלא-מודע הצליות שהחברה אוסרת בדרך כלל: מיניות, תוקפנות, ניבול פה. הטריקסטר ארכיטיפ ההיפוך: הוא הופך את כללי החברה על פיהם, לועג למקודש ולסמכות, חוגג מילוי משאלות אסורות ואת חדוות היצר - וכול זאת באישור מלא של החברה. הוא דמות רבת היבטים, ומגולם במיתוסים לעתים כאל בורא ויוצר שינויים, לעתים כחיה תעלולנית, ולעתים כליצן ושוטה בדרן. דמותו משרתת את הצורך של החברה להוציא לאור את האמת הצלית של הנפש - שבלעדיה אין הנפש חיה את כוליותה, ולהיות ערוץ לגיטימי של פתיחת שסתום לדחפים האסורים בדרך כלל.


הבדידות מחליפה תפקיד; פסיכודרמה בקבוצת מתבגרים / איויה סימון  

המאמר עוסק בתהליך של עיבוד תימת הבדידות בקבוצת מתבגרים בפסיכודרמה ובקושי שלהם לבצע חילוף תפקידים. מובאים בקצרה תקופת ההתבגרות, טכניקת חילוף התפקידים, מאפייני הקבוצה ותיאור מדגים של תהליך עיבוד תימת הבדידות דרך ההתנגדות לבצע את טכניקת חילוף התפקידים. הקבוצה הינה קבוצה טיפולית פסיכודרמטית, שהתקיימה במשך 32 מפגשים אותם בחרתי להביא דרך תימת הבדידות וטכניקת חילוף התפקידים. הקבוצה התכנסה במועדון טיפולי הקשור לשירות הפסיכולוגי המשלים, בהנחיית הכותבת וישראלה שיר. השתתפו בקבוצה חמישה מתבגרים בנים בגילאי 15 – 13. מטרת העל של הקבוצה הייתה פיתוח המרחב היצרתי התוך אישי של המתבגר, תוך הרחבת המרחב הבין אישי בין המתבגרים בתוך הקבוצה. הטיפול נערך על פי מודל מערכתי שכולל טיפול קבוצתי בילד פעם בשבוע והדרכת הורים פרטנית רצופה ועקבית שהתקיימה פעם בחודש ובהתאם לצורך. הנחיית הקבוצה היוותה חלק מדרישות לימודי הפסיכודרמה בסמינר הקיבוצים.


מאחורי הסורגים עם שקספיר / ורד לי

"התיאטרון מרפא", אומר אשר, המשתתף בתוכנית גמילה בכלא, הכוללת משחק ואמנות. חברו למאסר: "אני לא רואה את הקהל, אלא את המקום שממנו באתי". בצהרי היום, ביום חמישי שעבר, היה ניתן לשמוע במחלקת ט"ל (טיפול לנרקומנים) בכלא אשמורת טקסט שקספירי שמתגלגל בטבעיות על שפתי האסירים. "ילמד לפיד ממנה לזרוע אור/ דומה, תלויה היא בלחי ליל השחור/ כאבן חן באוזן של בת כוש:/ יופיה נשגב מעל לכל שימוש..." כך גילם בלהט אשר, אסיר בן 36, תמונה מ"רומיאו ויוליה".


פנאי- מרחב של חירות / תמי שחר (לנושא הדרמה קפצו לעמוד 90)

באמצעות דרמה יוצרת ניתן להשיג את המטרות הבאות: העשרת אישיות המשתתף, פיתוחן של תכונות גלויות או חבויות (לעיתים גילוין), גיוון החוויות הרגשיות החברתיות והבעתן, חיזוק ההערכה והדימוי העצמי, התמודדות עם סוגיות שאינן מתחום ההתנסות היומיומית של המשתתף, פיתוח הדימיון בעזרת משחקי "אילו" המאפשרים הרחבת תחומי החוויות, חיזוק הזיכרון והפיכתו לאמצעי סיפוק נוסף, התמודדות עם קשיים ומכשולים העולים תוך כדי משחק תפקידים, הקניית הרגלים, ערכים וידע, הנאה וסיפוק, שיפור אורח החיים של המשתתף, אמצעי מתווך להעברת מסרים ורצונות מן המשתתפים לצוות ולהפך.



תהומות העלבון של מי שמגלה שאין לו קול משלו / דורית ירושלמי

"סתיו 1974. בשעת צהריים מאוחרת עצרנו בפינת רחוב ברובע הלטיני בפאריס, ובלי דעת בישרתי לעמליה, לימים רעייתי, שאני רוצה לעשות תיאטרון בובות למבוגרים. אז עדיין לא ידעתי בדיוק מה אני אומר ואם יש דבר כזה בארץ. גם לא היה לי מושג לגבי היכולת שלי כמעצב (...) בדרך חזרה לדירתנו (...) עברנו בשוק שכבר עמד בשלב הסגירה והפירוק. שברתי פינה של ארגז ירקות עשוי עץ, ושעה קלה לאחר מכן כבר גילפתי בסכין גילוח את הראש הראשון שפיסלתי מימי. התער היה דו-כיווני, וכף היד שלי זבה דם. היתה זו פעולה יצרית, מתוך דחף לגעת בחומר, לחשוף את מה שחבוי בו".


תיאטרון פלייבק ככלי יצירתי המסייע לשיקום / נורית שושן

לפני שנים אחדות, פניתי למוסד לביטוח לאומי, בבקשה לשתף פעולה בעבודה עם נפגעי טרור. לאחר שלאורך לא מעט הופעות שלנו, של תיאטרון פלייבק- 'משחק מהחיים' בעיקר בתקופות של הפיגועים, אנשים רבים סיפרו על מצבי משבר בחייהם, ולאחר כל הופעה נשארו רבים מהקהל לשוחח עם השחקנים, אחד עם השני, לתמוך במספר ולשתף ברגשותיהם.


כרוניקה של טיפול בפסיכודרמה בקבוצת מתבגרים בפנימייה / יפה אדרי מור

הדפים הבאים יתארו סיפור של כישלון טיפול בקבוצה של בוגרים בפנימייה. אנחנו נתאר את התהליך הקבוצתי ואיך בכל רגע נתון הוא מתרחק מהמטרות שהוצהרו. איך סגנון העבודה משתנה מספר פעמים. איך פירוק הקבוצה עמד על הפרק כמעט בכל פגישה. איך הדבק שהדביק את קירות המיכל הקבוצתי כמעט ולא עמד בהתנגדות הקשה של המתבגרים. נמשיך ונתאר איך גמישות מחשבתית והתנהגותית של הצוות הטיפולי הפכה את סיפור הכישלון להצלחה מפתיעה


הבובות מסייעות להתגבר על הפחד / אלי אשכנזי


"יום אחד הגיעו בני האדם, כרתו את העצים והפרו את שלוותה של קבוצת החיות שחיו ביער מיוחד וקסום". סיפור הילדים הזה הוא חלק משיטת טיפול חדשה, "בובותרפיה", שבאמצעותה מסייעים לילדים באזורי עימות להתמודד עם מצבים פוסט-טראומטיים. התוכנית, שנוסתה עד כה בהצלחה בגני ילדים בצפון, תחל לפעול בשנת הלימודים הבאה גם באשקלון, שנכנסה באחרונה לטווח הקסאמים. התוכנית התחילה לפעול במרכזי קליטה של עולי אתיופיה בצפון אחרי המלחמה. לאחרונה היא מופעלת בקרב ילדי גנים בנהריה, אשר חלקם סובלים עדיין מחרדות בעקבות מלחמת לבנון השנייה...


רזוננסים דרמטיים: טכניקות התערבות בדרמה תרפיה / ד"ר סוזנה פנדזיק

רזוננסים דרמטיים הינה טכניקה מתקדמת בדרמה תרפיה שיכולה לשמש "התערבות" בטיפול, בסופרוויז'ן ובתהליכי למידה. טכניקה זו משמשת בעיקר קבוצות ונשענת על התגובות היצירתיות של המשתתפים בהן מתוך המתרחש במציאות הדרמטית. תגובות אלה לגירוי שהונח בפני הקבוצה, יכולות לנבוע מתוך חוויה אישית של כל משתתף, (זיכרון, חלום וכו') וכן מסיפור שאינו אישי, כגון אגדה, טקסט וכו'. לגישה זו איכות ריטואלית חזקה המשלבת אלמנטים ממקורות שונים- ובכללם המסורת השאמאנית ותיאטרון פלייבק. מאמר זה מתאר את טכניקת הרזוננסים הדרמטיים, הרציונל העומד מאחוריה וערכה הטיפולי, וזאת בתוך קונטקסט תיאורטי.


על אובדן וגעגוע - קבוצה טיפולית למתבגרים / ציפי פאוסט

המאמר מתאר קבוצה טיפולית לבני נוער שחוו אובדן. המודל ההתערבותי מבוסס על גישות מילוליות וגישות הבעתיות, ביניהן הפסיכודרמה של לוי מורנו. הכלים הפסיכודרמתיים המרכזיים לעיבוד האבל המיושמים בקבוצה הם "המפגש האחרון", "העניינים הבלתי פתורים" ו"הכיסא הריק". הוויניאטות הטיפוליות שעלו בקבוצה מתוארות תוך פרישת התהליך הפנימי של המפגש הפסיכודרמתי ושלבי הקבוצה על פי בק. המפגש הטיפולי איפשר לבני נוער שלא העזו להיפגש עם רגשות כואבים או שרצו לסגור מעגלים ביחסים עם האדם שאבד, להיפגש עם האדם "כאן ועכשיו", להידבר איתו ולהשלים עם האובדן...


מה מסתתר מאחורי המסכה? / טל בר


השימוש במסכות ידוע ונפוץ למדי בעולם החי, ומטרותיו רבות ושונות. מערכת הפסים של הזברה משמשת להסוואה ולהסתרת הבהמה מעיניו של טורף; הרעמה הנאדרת של הארי מגדילה את נפח ראשו וגופו ולכן מרתיעה; העיניים המפחידות המצויירות על כנפיו של פרפר "גולגולת המוות" מרחיקות ממנו את טורפיו; והקישוטים על גבו של הנחש הבלתי ארסי "זעמן המטבעות" מדמים אותו לצפע הארסי.מטרות ההתחפשות האנושית שונות לעתים קרובות מאלה של בעלי־החיים. במהותה, המסכה היא אמצעי להסתרה ולגילוי בעת ובעונה אחת. היא מסתירה ומשנה את דמותו החיצונית של הנושא אותה, ובו בזמן מגלה את טבעו החבוי, האמיתי, של האדם. מבחינה סמלית מייצגת המסכה צורך בהגנה ובהסתרה, במעברים ממצב אחד למשנהו, בהתעלמות...


האפקט המעצים של עבודה השלכתית בגיל הרך באמצעות שילוב סיפורים ותאטרון בובות / סמדר קופר קיסרי


האם אין מתאים מהדימוי של פינוקיו להתחלת מסע קסום זה? פינוקיו הוא סיפור איטלקי קלאסי קסום שנכתב לפני למעלה מ-120 שנה ע"י קרלו לורנציני (תחת שם העט קרלו קולודי), בו מתוארות הרפתקאותיה של בובת עץ ההופכת לילד אמיתי, בן אנוש. הסיפור מעלה תכנים רבים הקשורים לעולם תיאטרון הבובות - קשר בין הבובה למפעילה, בדומה לקשר של ג'פטו, אביו ויוצרו של פינוקיו, לפינוקיו. התגרותה של הבובה ביוצר שלה, הגילוי המפתיע של יוצר הבובה שלבובה יש חיים משלה, הפער בין הפנטזיה של היוצר/מפעיל לבין מה שמתרחש במציאות ועוד...


דיאלוג עם הגוף – רגעים של חסד במקלט לנשים נפגעות אלימות/ יפית נאור

המאמר מתאר עבודה טיפולית במקלט חירום לנשים נפגעות אלימות במרכז הארץ. המאמר מציג תיאוריה המשלבת חשיבה על טיפול בנפגעי אלימות וטראומה באמצעות פסיכודרמה, בליווי דוגמאות מן העבודה הטיפולית בקבוצת פסיכודרמה במקלט. המאמר מתאר שיבוץ של כלים אנליטיים בעבודה הפסיכודרמתית הקלאסית והגופנית כמענה לצורכי המטופלות במקלט – שילוב היוצר שני חלקים המשלימים זה את זה, תומכים זה בזה, ומאפשרים העמקה ועיבוד נוסף לגוף האישי והקבוצתי. מילות מפתח: מקלט חירום, נשים נפגעות אלימות, פסיכודרמה, פסיכואנליזה.


תיאוריית התפקיד ושיטת התפקיד בטיפול בדרמה / רוברט ג'. לנדי (בתוך האתר "המרכז לדרמה תרפיה")

ההיסטוריה של תיאורית התפקיד נפרשת לאורך המאה העשרים בשדות הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה. היא פותחה על ידי כמה תיאורטיקנים ועוסקים בתחום שהאמינו כי ניתן ליישם את המטפורה הדרמטית של החיים כתיאטרון ואנשים כשחקנים לטובת ניתוח של החיים החברתיים והתרבותיים והתהליכים הפסיכולוגיים הפנימיים. בין החוקרים המזוהים ביותר עם התפתחותה המוקדמת של התיאוריה נמצאים William James, Charles Cooley, George Herbert Mead and Ralph Linton....


סיפורו של דני: התמודדות עם אובדן ואבל ילדים בעזרת דרמה תרפיה / עדי רם


כשדני (שם בדוי) היה בן-4 נפטר אביו, כנראה הוא התאבד. במשחקיו הדרמטיים בחדר הטיפול חיכה דני לאבא ולאמא שיחזרו. לאבא שכבר מת, ולאמא שעדיין לא מתה, אבל גם לא ממש הייתה. בשנת חייו השישית מתה עליו אמו...
באמצעת שלושה סיפורים מתחקה המאמר אחר תהליך עיבוד האבל של דני על מות ההורים, ואחר תהליך חיזוק כוחותיו בהתמודדות עם החרדה והכעס שעלו וליוו תחושות אלו. דני סיים את הטיפול בדרמה תרפיה כשהוא מחובר לכוחותיו, מסוגל להיפתח אל עצמו ואל סביבתו,ולספר יחד עם הקרובים המשמעותיים לו את סיפור חייו.


מה קורה כשהרצף נשבר / ד"ר גיא אור (מצגת)

"פוסט טראומה"- למה זה קורה? מודל להבנה ומחשבות על טיפול באמצעות קבוצת פסיכודרמה. פוסט טראומה- קריטריונים לאבחון: 1. זיכרונות חוזרים, חודרניים ומעוררי חרדה של האירוע הטראומטי. 2. המנעות ו/או ירידה בחיות הרגשית. 3. סממני יתר דריכות ויתר תגובתיות.  רצף השרדותי : קשר בין "כאן ועכשיו" לבין "כל מקום וכל זמן" הנותן תחושה של נצחיות ואין סופיות.


ששת המפתחות: מודל אנטגרטיבי של אבחון בדרמה - סוזאנה פנדזי (בתוך האתר "המרכז לדרמה תרפיה")

מאמר זה מציג מודל אינטגרטיבי של אבחון בדרמה-תרפיה. מודל ששת המפתחות מבוסס על מושג ה- "מציאות
הדרמטית", ולכן הוא מאפשר התייחסות לתהליכים דרמה-תרפויטיים באמצאות אחד המונחים הקרדינאליים
בתחום. המאמר סוקר את הבעייתיות של השימוש באבחון בדרמה-תרפיה, מסכם את שיטות האבחון המרכזיות
הקיימות כיום בתחום, ומראה כיצד ניתן ליישם אותם בצורה אינטגרטיבית, במסגרת מודל ששת המפתחות.


חיים בתוך סיפור / נילי לוברני רולניק

חיים בתוך סיפור מציג את עקרונות היסוד של טכניקת הפלייבק, ומפרט את אופני התרגול והטיפוח של יכולות הקשבה והבעה תאטרליות. בספר מאוגדים עשרות תרגילים המשלבים גוף, תנועה, טקסט וקול, ונועדו לשמש סטודנטים לתאטרון ומשחק, לחינוך יצירתי, לפסיכודרמה, לדרמה סיפור ולביבליותרפיה כמו גם מורים, גננות, מנחי קבוצות, מטפלים באמנויות, עובדים סוציאליים, יועצי ארגון ואף הורים - הכמהים לתקשורת המבוססת על חכמת חיים, על הקשבה ועל ספונטניות. כל אלה עשויים למצוא בספר רעיונות למכביר לפעילויות ולמשחקים יצירתיים ולשלבם במסגרת עבודתם או בחייהם הפרטיים.


תיאטרון אסירים וסטודנטים בבתי הסוהר: תהליך תיאטרוני וקבוצתי כטיפול עקיף / איריס טסלר , פיטר הריס וחן אלון (עמ' 41)

מטרת המאמר הנוכחי לתאר ולנתח מודל עבודה המתקיים זה שש שנים בשירות בתי-הסוהר. בשנים אלה התגבש מודל תיאטרוני שבמרכזו מפגש בין סטודנטים לאסירים על בסיס קבוע, בו משמש התיאטרון זירה המאפשרת למשתתפים לבחון את עצמם כיחידים ואת קבוצתם כמייצגת ה"אחר". איריס טסלר, ראש תחום חינוך בכלא נווה תרצה, פיטר הריס, מרכז לימודי התיאטרון הקהילתי בחוג
לאומנות התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב וחן אלון, דוקטורנט ומנחה פרויקטים בחוג לאומנות התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב - עבדו בשנים אלה יחד ולחוד בפרויקטים שונים לפי המודל שיוצג בבתי-הסוהר איילון, מעשיהו ואשמורת.
 

קסמו של החפץ על במת התיאטרון / מרית בן -ישראל

מוכרת הגפרורים הקטנה הוא סיפור על חפצים, על הניגוד בין החפצים שחסרים לגיבורה: נעליים, תנור, עוף צלוי, עץ של חג המולד, ובין הגפרורים שהיא מנסה למכור ללא הצלחה.אלא שדווקא הגפרורים העלובים מתגלים כחפצי קסם המסוגלים למלא את משאלותיה ולהעביר אותה, בסופו של דבר, לעולם שכולו טוב.


תיאטרון הפלייבק: הקהל מספר והשחקנים ממחיזים / תהל פרוש

בתיאטרון הפלייבק הצופה הוא המחזאי והשחקנים מציגים סצינות מחייו. ספר חדש מאת מייסדת אנסמבל הפלייבק הישראלי, נילי לוברני-רולניק, עוסק בטכניקה הזו לראשונה בעברית.
"הכל התחיל במנורה שנשרפה", אומרת המספרת, ומגוללת סיפור תלאות קטן על שיפוצניק שלא הגיע ועל חבר לשעבר שלא עזר. המנחה יושבת לצדה ושואלת אותה עוד כמה שאלות, ולאחר מכן נעמדים על הבמה ארבעה שחקנים לבושים בשחור וממחיזים את הסיפור שזה עתה שמעו. השחקנים, אנשי אנסמבל הפלייבק הישראלי, הופכים את הסיפור לדרמה מוסיקלית המלווה באקורדים קודרים של פסנתר. הם גם מוסיפים לעלילה קבצן מעשן, זמרת בסגנון שושנה דמארי וגבר דמיוני שמשתעשע בשיער החזה שלו.


"חיים בתוך סיפור: תאטרון פלייבק ואמנות האימפרוביזציה" מאת נילי לוברני-רולניק | לתפוס לוויתן בזנב / אורי אלון

ספרה של נילי לוברני-רולניק מתאר עקרונות שמסייעים לאנשים ללכת ביחד אל הלא נודע ולגלות בו דברים בלתי צפויים. ספרה של נילי לוברני-רולניק שואב את הקוראים לעולם תיאטרון הפלייבק. בתיאטרון אימפרוביזציה זה, מתנדב מהקהל מוזמן לספר סיפור אישי על הבמה. לסיפור מקשיבים שחקני הפלייבק ומיד יוצרים סצנה תיאטרונית-מוסיקלית הנוגעת בלב הסיפור. הספר מציג את עקרונות היסוד של הפלייבק ומסביר כיצד לפתח הקשבה עמוקה, ולברוא בן רגע סצנה שלמה.

 


לייבסיטי - בניית אתרים