הליצן הוא אחת הדמויות היצירתיות ביותר ברפרטואר הדמויות הדרמטיות כיוון שהמאפיין המרכזי שלו הוא חוסר הבנת המציאות. מאפיין זה מכריח אותו להפעיל את כל חושיו בצורה הגמישה והיצירתית ביותר כדי לחקור את המציאות ולנסות להתאימה לעולמו הפנימי רב הניגודים.
ההרצאה עוסקת בשימוש שעושה הליצן הרפואי בדמות הליצן, כאקט התערבותי - טיפולי בתוך הקונטקסט הקשה והטראומתי של חולי ואשפוז. דמות הליצן מוצגת לאורך ההיסטוריה תוך התמקדות בדמות הליצן השוטה שבהתנהגותה המגושמת מתעמתת עם דברים שהתרבות מכחישה או מתעלמת מהם ומאפשרת ראיה מחודשת של המוכר והידוע. בהרצאה מובאים מרכיבי דמות הליצן תוך שימת דגש על חוסר הבנת המציאות, סקרנות, תמימות וגיחוך כמאפיינים עיקריים המשרתים את הליצן הרפואי בהתערבות הטיפולית שלו עם חולים. כמו כן, מוסבר ומודגם כיצד תורמת המהות הליצנית ליצירתיות של הליצן הרפואי ובהתאמה מחזקת את החלק היצירתי של החולה-המטופל.
לבסוף, ההרצאה מציגה את רעיון 'המציאות הדמיונית' (להד,2006. פנדזיק,2005), שיוצר הליצן הרפואי במפגשים. מציאות המייצרת אפשרות להגמשה רגשית, הרחבת תפקידים ומציאת דרכי התמודדות חדשות עם הסיטואציה הקשה בה נמצא החולה המאושפז.
ההרצאה מבוססת על עבודת המחקר של המנחה : "ליצנות רפואית - התערבות טיפולית במצבי לחץ קצרי מועד ומתמשכים הנובעים מחולי ואשפוז. זווית דרמה תרפיסטית"