דף הבית >> ספריה >> רשימות >> תרפיה במוסיקה


 
    תרפיה במוסיקה - הגדרות, גישות ומודלים לעבודה פרטנית וקבוצתית
 

כרמל שפי

 
 
רקע

כבר בתקופת התנ"ך המוסיקה תפסה מקום חשוב בחיי הרוח של העם, כשהשתמשו בכלי מוסיקה שונים ובשירה על מנת לשבח ולהלל את השם. למוסיקה היו גם שימושים טיפוליים והיא היוותה אמצעי להרגיע ולעודד את רוחו של האדם.
על פי התפיסה הפילוסופית של תרבויות במזרח הרחוק בריאות היא מצב של איזון מושלם בין קצב לטון.המוסיקה היא מהות החיים והבריאות והיא נמצאת בתוכנו ומחוץ לנו היא מקיפה את היקום כולו ביופי ברוחניות ובמסתורין.
בתרבות המערבית במשך שנים רבות המוסיקה הייתה קשורה בחוויות מיסטיות ודתיות ובשנות הארבעים של המאה העשרים היא שולבה בתחום בריאות הגוף והנפש.
בניסיון לשמח את החיילים שנפגעו ואושפזו בבתי חולים פסיכיאטרים החלו מוסיקאים לערוך קונצרטים בבתי החולים ולהקים מקהלות ותזמורות מקרב החולים. במסגרת תהליך זה התגבשה ההכרה בצורך להשתמש במוסיקה ככלי תרפויטי באופן מקצועי וכך ב1944 פותחה בארה"ב התכנית האקדמית הראשונה לתרפיה במוסיקה. מאז ועד היום תחום התרפיה במוסיקה התפתח מאוד במגוון אוכלוסיות היעד במחקר ובתיאוריה.

הגדרות

תרפיה במוסיקה היא מקצוע בין תחומי המהווה גשר בין מדע לאמנות. כמספר הגישות השונות לתרפיה במוסיקה כך גם מספר ההגדרות. מן ההגדרות השונות עולה שתרפיה במוסיקה היא תהליך שבו נוטלים חלק שלושה גורמים, מטפל מטופל ומוסיקה. השימוש שעושים המטפל והמטופל במוסיקה ובאלמנטים מוסיקליים והקשרים הנוצרים ביניהם מביאים לידי חוויות מוסיקליות וגורמים לשינויים רצויים ולבריאות טובה יותר. המטופל עובר תהליך הדרגתי של שינויים לקראת מצב רצוי ואילו למטפל זהו תהליך של התערבויות שמטרתו להוביל לשינויים אצל המטופל, מוסיקליים וחוץ מוסיקליים.

התהליך הטיפולי הוא התפתחותי. אבחון מצבו של המטופל, קביעת מטרות הטיפול ודרך הטיפול נעשים לפי השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא (מבחינה: קוגניטיבית, פיזיולוגית- מוטורית, מוסיקלית ורגשית). מטרת הטיפול היא להביא להתפתחות אצל המטופל באחד מהתחומים הללו. אפשר לראות בעשיית מוסיקה עם מטופל משחק התפתחותי, המוסיקה בחדר היא גם חומר המשחק וגם הפעילות המשחקית עצמה.

המשחק בחדר

תינוק בשלבי ההתפתחות הראשונים נהנה ממשחק ווקאלי עם המבוגר. הוא חוקר את הקולות כמו במשחק באופן ספונטאני, הוא מגלה שלקולו השפעה מיידית על המבוגר שנענה לו בקולו שלו. המשחק הווקאלי הוא חלק מאבני הבניין של הקשר.
כשמטופל משחק וחוקר את כלי הנגינה בחדר באופן חופשי, הוא מבין תוך כדי שהפיק מהם צלילים שונים – הישג שמעניק סיפוק וגירוי לחקירת כלי נגינה נוספים. חזרה משחקית של המטפל והמטופל על צלילים יוצרת תבניות שאפשר לחזור עליהן – מה שמחזק את החוויה החיובית וההנאה מהמשחק, ומאפשר ומחזק את הביטוי היצירתי של המטופל.הדבר מתאפשר גם כשהמטופל אינו פעיל והמטפל פעיל, המטופל לומד שהשפיע על המטפל במחוות שונות.
בחקירה ספונטאנית של כלים וקולות אנו מאפשרים למבוגר ליצור קשר עם הילד שבתוכו וליהנות מחופש מוחלט של הבעה משחקית. גם בהפקת צליל אחד או שניים בלבד יש התכוונות ארגון ואינטגרציה.


החוויה המוסיקלית

החוויה המוסיקלית יכולה לפנות למספר חושים בו זמנית – חוש השמיעה, חוש הראייה וחוש המישוש.
עשיית מוסיקה מאפשרת חקירה של כל קשת הרגשות. כלי נגינה מסוים או קטע מוסיקלי מסוים יכולים לשמש כאובייקט מעבר – כמקור לנוחם וחום. הכלים המוסיקליים יכולים לשמש כהמשך לגוף דרך המגע של הפה או היד ובכך מאפשרים חקירת רגשות ומנגנוני השלכה והגנה.
הביצוע המוסיקלי משמש למטרות שונות (הדברים נכונים גם לגבי האזנה למוסיקה):
1. יצירת קשר של המטופל עם המטפל עם עצמו או עם מטופלים אחרים.
2. חקירת הגבולות בין העצמי לבין האחר, חקירת הגבולות של העצמי.
3. חיזוק תחושת השליטה והביטחון – המטופל לומד להפיק צלילים מהכלים ולומד שהכלים "נשמעים" לו. כלי המוסיקה בחדר הם אובייקטים קבועים המשרים הרגשה של קביעות וביטחון.
4. הכלת כל קשת הרגשות המוסיקה יכולה להכיל את רגשות המטופל הנעימים והקשים, לרבות רגשות הרסניים ומפחידים מכדי לדבר עליהם.



בתרפיה במוסיקה שתי גישות עיקריות:

1. מוסיקה כתרפיה – music as therapy
למוסיקה השפעה ישירה על המטופל והיא משמשת גורם עיקרי לשינוי תרפויטי. המטרה העיקרית של המטפל היא לעזור למטופל להתקשר ישירות למוסיקה ותפקידו לבחור את המוסיקה המתאימה או ליצור מוסיקה יחד עם המטופל.
2. מוסיקה בתרפיה - music in therapy
המוסיקה משמשת בסיס לגירוי ודרבון שיחה מילולית בין המטפל למטופל. היא איננה הסוכן העיקרי לשינוי והשימוש בה חלקי בלבד.

בשתי הגישות המוסיקה משמשת כאמצעי המסייע למטופל להבין קשרים ברמה התוך אישית וברמה הבינאישית ולפתחם.


שטחי טיפול עיקריים

1. מוסיקה ורפואה - לאחר מלה"ע השנייה חלה התפתחות גדולה בשימוש בתרפיה במוסיקה בבתי חולים בארה"ב באירופה ובאסיה. הטיפול יכול להינתן כטיפול עיקרי בבי"ח – האזנה למוסיקה על מנת להוריד רמת חרדה ורמת כאב למשל, או כטיפול נלווה לטיפול רפואי – האזנה למוסיקה בשעת קבלת טיפול רפואי.
2. תרפיה במוסיקה בחינוך המיוחד – בתחום זה ההתמקדות בטיפול היא בנושאים הבאים:
תפיסה – הבחנה בין חלק לשלם, שווה ושונה, וכו'.
קוגניציה – שיפור יכולת הריכוז ומיקוד הקשב, שיפור והרחבת הידע בתחומים שונים, פיתוח ושיקום שפה ותקשורת וכו'.
התנהגות – שיפור ושינוי תבניות התנהגותיות, הפחתת רמת פעילות, הגברת יעילות וכו'.
3. פסיכותרפיה באמצעות מוסיקה – מדובר בתהליך שבו מטפל במוסיקה יוצר קשר מכוון עם מטופל הסובל מבעיות רגשיות המקבלות ביטוי בהפרעות בחשיבה, בהרגשה, בהתנהגות ובמער' הקשרים שלו. הקשר נרקם באמצעות מוסיקה ומילים. מטרת הטיפול היא שינוי סימפטומים פתולוגיים, דפוסי חשיבה והתנהגויות לא מסתגלות, ולחזק צמיחה והתפתחות אישית על מנת לממש את הפוטנציאל לש אותו מטופל.


מטרות

מטרות הטיפול במוסיקה נוגעות בתחומים רבים ומתייחסות לעבודה פרטנית קבוצתית וזוגית:
1. תחום רגשי נפשי – יצירת קשר ובניית אמון, הגברת מודעות עצמית, פיתוח ושיפור היכולת לביטוי מגוון רגשות, חיבור לחלקים בריאים ויצירתיים וכו'.
2. תחום חברתי – שיפור השליטה העצמית, פיתוח מודעות לעצמי ולאחרים, פיתוח היכולת לשתף, הרחבת ההבנה לגבי התפקיד שהמטופל במער' היחסים שלו וכו'.
3. תחום התקשורת והשפה – שיפור היכולת לחקות, שיפור תפיסה שמיעתית, פיתוח קולות דיבור, הרחבת היכולת להביע רצונות וצרכים וכו'.
4. תחום מוטורי – שיפור הקואורדינציה המוטורית לסוגיה, שיפור מוטוריקה גסה ועדינה, שיפור דימוי גוף, שיפור יכולת התארגנות במרחב וכו'.
5. תחום קוגניטיבי – שיפור וארגון דפוסי חשיבה שונים, למידת מושגים שונים וכו'.
6. התחום המוסיקלי – היכרות עם ה"אני המוסיקלי" היצירתי הפנימי ביסוסו ופיתוחו,הרחבת השימוש באלמנטים מוסיקליים שונים, שיפור יכולת קצבית וכו'.
7. התחום הרוחני – יצירת קשר עם היצירתיות הפנימית והרחבתה, שיפור היכולת להקשבה פנימית והיכולת האינטואיטיבית וכו'.

חשוב לציין שהחלוקה למטרות היא תיאורטית ונועדה לצורך ארגון הבהרה ותכנון הטיפול. בפועל רואים את האדם כישות שלמה אחת.

הדברים לקוחים מספרה של דורית אמיר "להיפגש עם הצלילים תרפיה במוסיקה"
בהוצאת אוניברסיטת בר אילן, רמת גן 1999.



תרפיה קבוצתית במוסיקה

התיאוריות השונות בטיפול קבוצתי בתרפיה במוסיקה צמחו מהעבודה הקלינית עם קבוצות. בהתחלה המוקד היה סביב חוויה מוסיקלית מובנית עם אפקט מיטיב שלא נשענת על תיאוריות פסיכולוגיות ומניבה תוצאה מוגדרת. היה ברור למטפלים שישנה השפעה טיפולית אבל לא דובר על התקדמות התהליך הטיפולי דרך החומר שמביא המטופל. כיום צורת הטיפול בתרפיה במוסיקה בקבוצה שונה מאוד – היא הרבה יותר דינאמית. המוסיקה היא מדיום מאוד עוצמתי בעבודה קבוצתית ולקח זמן עד שהסכימו להשתמש באלתור קבוצתי ככלי טיפולי מרכזי בעבודה קבוצתית. בנוסף עלול להתעורר מחסום שמקשה לחזור למקורותיה הראשוניים של המוסיקה בגלל הציפייה שהמוסיקה תישמע באופן מסוים. כיום ברור שיש להתייחס למוסיקה, לצלילים, בעבודה הטיפולית כאל שפה בה לכל צליל ושתק יש משמעות.

קלייב רובינס ופול נורדוף מחלוצי הטיפול במוסיקה בנו שיטת טיפול שבה החוויה המוסיקלית היא הטיפול והמנחה הוא משתתף פעיל.
בחרתי בשני מודלים בסיסיים על מנת לתאר טיפול קבוצתי במוסיקה אך עם זאת חשוב לדעת כי ישנם צורות רבות ומגוונות לעבודה עם מוסיקה בקבוצה וכל מטפל בוחר לו את דרכו האישית לעשות זאת.

טום פלאץ' היה בין הראשונים בספרות שמדבר על שימוש אחר במדיום המוסיקלי, הוא שם פחות דגש על החוויה המוסיקלית כמרפאת ומדבר על שימוש בחוויה המוסיקלית ליצירת חוויה טיפולית.מוסיקה בתרפיה – המוסיקה מתווכת. על פי פלאץ' השימוש במוסיקה מהווה גירוי להתנהגויות חדשות של הפרט בקבוצה ולחקירת מטרות קבוצתיות ופרטיות בסטינג הקבוצתי.
לשימוש במוסיקה ארבעה יתרונות עיקריים:
1. בקבוצה ורבלית רגילה יש קושי לדבר ולחשוף והשימוש במוסיקה מקל על חברי הקבוצה להתגבר על כך. למוסיקה יש כוח מעורר כמו הד שמהדהד בתוכנו כשהמוסיקה נשמעת, מה שמקל את הכניסה לעבודה בקבוצה.
2. המוסיקה מספקת כלי לביטוי כשקשה להתבטא באופן מילולי אפשר להשתמש במוסיקה.
3. הגירוי המוסיקלי מאפשר ורבליזציה וסוציאליזציה. כשמאזינים לשיר יותר קל לדבר על נושאים מסוימים לאחר ההאזנה לשיר. בקבוצת נגינה אם מישהו מתקשה לדבר הוא יכול לנגן ואז נכנס למעגל הפעילות של הקבוצה.
4. מוסיקה מספקת מכנה משותף לקבוצה ונותנת יכולת ניבוי מסויימת משום שתגובות האנשים למוסיקה ניתנות לניבוי. אפשר להשתמש במוסיקה ככלי לעורר תגובה מסויימת.


השימוש במוסיקה נחלק לשני סוגים עיקריים שמאפיינים את המפגש הקבוצתי:
1. המוסיקה מהווה גירוי לשיחה, בקבוצה דינמית יותר, ועל חבריה להיות ורבליים.המפגש מתוכנן כך שבתחילתו הקבוצה מאזינה לשיר בדרך כלל כזה שנבחר על ידי המנחה, ואחר כך מדברים על הטקסט. המוקד בקבוצה הוא על שלבי ההתפתחות של הקבוצה כקבוצה וצמיחה אישית של הפרט. המנחה מזמין את חברי הקבוצה לדבר על החוויה שלהם במהלך המפגש, כאן ועכשיו.
הקווים המנחים לעבודה בקבוצה כזו הם:
א. על הפעילות הנבחרת להיות מותאמת היטב לסימפטומים של חברי הקבוצה לצרכים אישיים והקבוצתיים ולכל מגבלה שהיא של המשתתפים.
ב. בבחירת המוסיקה יש להתחשב בגורמי גיל ותרבות הקיימים בקב'.
ג. כמות המבניות הכלולה בפעילות מותנית ברמת התפקוד האישי והקבוצתי.
ד. רמת המעורבות של המנחה בפעילות המוסיקלית נקבעת על פי צרכי הקבוצה להתנסות בפעילות ולמצותה עד תום.
ה. כל התגובות האישיות והקבוצתיות לפעילות המוסיקלית הן תקפות.
ו. כל אימת שזה מתאים על המנחה להעביר את רשמיו על ההתנהגות בזמן הפעילות לקבוצה או לחברים בקבוצה.
ז. כל אימת שזה מתאפשר יש לחבר שוב לפעילות הראשונית ולתגובות האישיות והקבוצתיות הראשונות לפעילות זו.
ח. כל זמן שניתן יש לבחון במסגרת הקבוצה שילוב מושגים התנהגויות או כישורים חדשים לתוך מצבים מחוץ לקבוצה.
2. Recreational music – פעילות מוסיקלית לכל אורך המפגש בלי להקצות זמן מסוים לשיחה. הדגש הוא על פיתוח היצירתיות המיומנות וההנאה. בקבוצות אלו ישנן ארבע קטגוריות עיקריות לצמיחה אישית של המטופל:
א. Social skills – שיפור ובניית הכישורים החברתיים.
ב. Play therapy – ללמוד לחוות הנאה.
ג. Leisure skills – שימוש קונסטרוקטיבי בזמן הפנוי.
ד. Competitive games – ללמוד להתמודד עם תחרות וקונפליקטים.

ארבעת הקטגוריות חופפות בחלקים מהן וכך כשאנו מתמקדים רק באחת מהן אנו משיגים גם מטרות השייכות לשלושת האחרות. לכן שימוש זה במוסיקה

במפגש הטיפולי הוא מאוד אפקטיבי ומסביר מדוע הוא מאוד מקובל בקבוצות תרפיה במוסיקה.
דבר נוסף נוגע בעיתוי בו משתמשים כך במוסיקה במפגש הטיפולי כפי שכבר הוזכר מפגשים אלו כוללים השתתפות מקסימלית בפעילות מובנית ושימוש מינימלי בעיבוד ורבלי. לכן השימוש בטכניקה זו יהי בקבוצה לא ורבלית או כזו שמתקשה בעיבוד ורבלי. כך תתאפשר צמיחה אישית של חברי הקבוצה למרות הקושי הורבלי.
טכניקה זו יעילה ביותר כאשר אחת מהקטגוריות שהוצגו קודם קיימת במודעות הקבוצתית ומהווה את הבסיס המשותף בקבוצה ( למשל קושי ביחסים בינאישיים).
הבחירה באיזו קטגוריה להתמקד נובעת מהצרכים והיכולות של חברי הקבוצה בזמן קיום המפגש, בחירה זו תעזור למנחה לבחור את הפעילויות המתאימות ביותר עבור הקבוצה.

החוויה של מוסיקה ויצירתיות מביאה את חברי הקבוצה להתנהג בספונטאניות שהיא כל כך חשובה לנו כבני אדם, ולא תמיד יש צורך לפרש ולעבד אותה באופן ורבלי.

פלאץ' כמעט מתעלם מהמוסיקה ככלי תרפויטי ומתייחס אליה כאל מתווך, את הטכניקות לוקח מתחומים אחרים.אחד הראשונים לומר שקשה לתכנן קבוצה כי יתכן שמה שיקרה בפועל יהיה שונה מהתכנון המקורי.הוא מתייחס לקבוצה כאל ישות קבוצתית ופחות עסוק בכל פרט בקבוצה.על המטפל לזהות את הקונפליקט שמעסיק את הקבוצה ואז ליצור פעילות שתעבוד על הקונפליקט הזה. בתחילת דרכה הקבוצה עסוקה בגיבוש ויצירת לכידות קבוצתית ובהמשכה בשונות ובאינדיבידואליות ולכן למשל פעילות ששמה דגש על חבר קבוצה זה או אחר אינה מתאימה להתחלת הדרך של הקבוצה. באופן כללי על פי פלא'ץ אם זה עובד אז זה נכון וצריך מאוד להקשיב לקבוצה.
אודל מילר נשענת על תיאוריות פסיכודינמיות, ובנוסף לשימוש במוסיקה יש צורך בורבליזציה להשלמת התהליך הטיפולי, לשם כך היא משתמשת במושגים פסיכולוגים.
האלתורים המוסיקליים עוזרים למטופלים להגיע לתובנות, והשימוש במילים מועט יחסית למוסיקה.
על פי המודל שלה ההתרחשויות בתהליך הטיפולי הן החוויות האינטנסיביות שקורות תוך כדי עבודה מוסיקלית ומעוגנות אחר כך בתיאוריה פסיכולוגית. היא מזהירה שהתהליך איטי והשינויים הפנימיים לא נראים לעין בתחילה. מבחינתה כשמישהו מנגן בצורה מסוימת או מתנהג בצורה מסוימת בחדר הטיפול הוא מעביר מסר מסוים. המטופל מביא ביטוי של העצמי לחדר והיא נותנת לו מרחב הבנה, תוך התייחסות לשני אלמנטים: התוכן- מה... והתהליך-איך... . יצירת המוסיקה האלתור משקפת את המצב העכשווי של המטופל ויכולה להוביל להבנה ושינויים פנימיים. במידה ויש צורך בתמיכה מהמנחה בזמן האלתור על המנחה לספק אותה אך עדיין המטופלים מאלתרים בצורה חופשית, עם הזמן ככל שהקבוצה בטוחה ומיומנת יותר תמיכת המנחה נחוצה פחות.
למוסיקה מקום נכבד בתהליך הטיפולי מבחינת הזמן, העשייה והחשיבות. המוסיקה היא תקשורת בלתי מילולית ובעלת כוח גם עבור מטופלים המתקשים בביטוי מילולי. היא זו שמאפשרת אינטראקציה, תקשורת, קיומן של מערכות יחסים, העברה והעברה נגדית. המוסיקה מאפשרת למטופלים להגיע לתובנות ולשינויים רצויים בהתנהגותם ועוזרת בהעלאת מודעות המטופלים לקשייהם. עם זאת על מנת להשלים את התהליך הטיפולי במלואו נעשה התרגום המילולי הן על ידי המטופלים והן על ידי המנחה בשיקופים פרשנויות ותרגום ההתרחשות.
הגבולות בטיפול הם ברורים וקבועים – זמן, מקום, סידור החדר, והתחייבות כל מטופל להשתתף כשהטיפול הוא ארוך טווח.
הקבוצה מתנהלת כקבוצה דינמית ולא מובנית ומילר מאמינה שיש לאפשר לדברים לקרות ולהתפתח מעצמם. ההבניה והתמיכה של המנחה נחוצות בתחילת התהליך הקבוצתי ומספקות מסגרת, בהמשך פוחת הצורך בהן כשהקבוצה מסוגלת לאלתר לבדה.
הבנת המטופלים במושגים פסיכולוגים ומתן פירושים פסיכודינמיים עוזרת למנחה להכיל את המטופלים ולהבינם.
העברת ההתרחשויות המוסיקליות לשפה רגשית של יחסים בינאישיים, כשהפירושים נבנים מרצף ההתרחשויות והאינטראקציות המוסיקליות תוך התבססות על אלמנטים חוץ מוסיקליים.
הפירושים מועברים באופן ישיר למטופל (בשיקול דעת של המטפל), מילר רואה חשיבות בכך שהמטפל לא ימנע מפירושים או נושאים שעולים ובכך יהפוך את הפעילות המוסיקלית לכזו שתחזק הגנות והימנעות מהבנות וחקירה פנימית, עם זאת במתן הפירושים יש להישאר מקבלים ולא שופטים!
יש צורך בהדרכה חיצונית על הטיפול.
צורת עבודה זו מתאימה לאוכלוסיות רבות ובלבד שתהיה הבנה מילולית אפילו אם רמת התובנה נמוכה. מילר בעצמה עבדה עם מטופלים פסיכוטיים.בשני המודלים מיוחסים למוסיקה כוחות רבים וקיימת האמונה ביכולתה להביא לשינויים פנימיים

עמוקים בחוויה הרגשית ובדפוסי התנהגות, ולתובנות חדשות. כמו כן המוסיקה יכולה לעורר תחושות רגשות וזיכרונות, ולהציף קונפליקטים בקרב שומעיה.
המוסיקה מתוארת ככלי בעל ערך ומשאב חשוב במפגש הטיפולי גם אם אינה עומדת בפני עצמה ויש צורך בעיבוד המילולי ברמה זו או אחרת.


הדברים לקוחים מתוך הספרים:

The ceartive use of music therapy by Plach T. 1980

Case studies in music therapy by Bruscia K. 1991 
































 
   
לייבסיטי - בניית אתרים