דף הבית >> סדנאות >> דרמה, תיאטרון ומשחק >> עושים חיים


 
    עושים חיים
 

סדנת משחק ואימפרוביזציה המיועדת לעסוק במניעת התנהגויות סיכוניות בקרב בני נוער

 
 

 

"אחת הדרכים להתמודדות עם תפישת העולם המפארת את השימוש בסמים ועם תחושת ה'עייפות' שיש לצעירים ממסרים שנתפסים כדידקטיים ומשעממים היא השימוש בפעילות חוויתית. ההנחה היא שפעילות חווייתית מערבת את המשתתפים באופן רגשי, מסוגלת ליצור עניין במסרים שהיא מעבירה ואף יכולה לפתח דיאלוג פנימי בקרב המשתתפים ובינם לבין אחרים לגבי הנושא. סוג אחד של פעילות כזו הוא השימוש בהצגות תיאטרון, שזכה לתהודה חיובית בתחומים שונים של קידום פעולות מניעה".

(Frank, 1996; Safer & Harding, 1993)


גיל ההתבגרות מהווה שלב מעבר בין ילדות לבגרות שבו בני נוער עוברים שינויים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים אינטנסיביים, המביאים אותם לבחון מחדש את גבולות ההגדרה העצמית שלהם. בדרכם להפוך מילדים למבוגרים עשויים בני נוער להתנסות במצבים חדשים וקיצוניים שעלולים אף לסכנם.

הסיבות להתנהגויות המוגדרות כסיכוניות הן רבות וביניהן סיבות התפתחותיות ותרבותיות:
א. בנפש המתבגרים מתחולל קונפליקט בין הצורך להיות עצמאיים ובלתי תלויים באיש מצד אחד לבין חוסר נפרדות, תלות בהורים ובקבוצת הגיל והצורך בתמיכה והכוונה. קונפליקט זה עשוי להביא למצבים קיצוניים שבהם נערים ונערות מוצאים עצמם מתנסים בסמים, אלכוהול והתנהגויות מיניות ללא יכולת לווסת התנסויות אלו במידה מספקת. חוסר בשלותו של האגו, חסכים רגשיים וחוסר ידע מוביל לעתים לשיקול דעת מוטעה עד לכדי סיכון חיים.
ב. הדימוי העצמי בגיל ההתבגרות עובר שינויים ותנודות ולרוב אינו יציב. בני נוער המפרידים עצמם מן ההורים על ידי הטמעות בקבוצת השווים מושפעים רבות מבני גילם ומתנסים בדברים חדשים כדי לזכות בהערכה ובאהדה של סביבתם. בגיל זה רווחת האמונה כי אלו המתנסים והמעיזים הם המובילים החברתיים ומהווים מודלים לחיקוי עבור חבריהם.
ג. אמצעי התקשורת בימינו שולחים פעמים רבות מסרים מנוגדים ומבלבלים בהקשר לשימוש בסמים, אלכוהול והתנהגות מינית. בגיל ההתבגרות, כאשר התפתחות החשיבה המופשטת והמוסרית עדיין לא הושלמה, עשויים בני נוער לספוג ביתר קלות מסרים שליליים ולא לבצע בוחן מציאות מיטיב בזמן אמת.

מטרות הסדנה עושים חיים:
1. לשלב עשייה מובנית מראש בהקשר להתנהגויות סיכוניות עם איתור הקשיים השונים שמעלים חברי הקבוצה החווים את הסדנה. איתור היכולות והצרכים של הנערים המשתתפים מאפשר התעמקות בפיתוח היכולות הרגשיות שעשויות לעזור לחברי הקבוצה כמו הצבת גבולות פנימיים וחיצוניים, סימביוזה ונפרדות עם בני הגיל, שביעות רצון מתחומי החיים השונים ועוד.
2. לעורר את המשתתפים להביע את דעותיהם ותחושותיהם במליאה באופן שמעורר תחושות דומות, שייכות וקרבה. השיתוף יכול לאוורר רגשות טעונים, להפחית חרדה ובלבול ולאפשר קבלת פתרונות יצירתיים תוך סיעור מוחות משותף.
3. להמחיש באופן חווייתי והומוריסטי בעזרת כלים מעולם הדרמה תרפיה, סיטואציות מוכרות מחיי היומיום של בני ובנות הנוער. דרך משחק דינמי, השלכתי וחווייתי, באווירה מוגנת ולא מאיימת מעבדים הנערים תכנים משמעותיים מעולמם. הכלים מעולם המשחק מאפשרים חשיפה של תכנים פנימיים, הצגה והתמודדות עם דילמות ממשיות ומציאת פתרונות יצירתיים.
4. להקנות ידע בנושאי התנהגויות סיכונית על ידי מסירת נתונים סטטיסטיים, תיאור תהליכי התמכרות, חשיפה לעדויות, היכרות עם ההשלכות החוקיות וכו'. כל אלו מאפשרים למתבגרים לפתח הסתכלות מושכלת ורחבה על התנהגויות סיכוניות, במטרה לגרום להם לבצע בחירות התנהגותיות מתוך הבנה, ידע ולקיחת אחריות על חייהם.



• מתוך "הצגות תיאטרון כאמצעי למניעת השימוש בסמים בקרב בני נוער" – דו"ח מחקר מסכם מטעם הרשות למלחמה בסמים ואוניברסיטת תל אביב (2004).


מפתחות הסדנה: ליהיא וולטר ולימור קריגל  

 

 








 
 

לייבסיטי - בניית אתרים